כלכלנים מובילים בעולם בעד התאגדות

המכון הוושיגטוני למדיניות כלכלית, (epi), פירסם בימים האחרונים עצומה של כ-40 כלכלנים, התומכים בחקיקה שתאפשר התאגדות עובדים.

העצומה כוללת את הכלכלנים המובילים בעולם, כולל שלושה זוכי פרס נובל, המסבירים את עמדתם, בגידול הניכר באי שוויון והצורך של העובדים בכוח מיקוח כדי לשרוד את המגמות הכלכליות בארה"ב ובעולם. לדבריהם, חקיקה שכזו היא הכרחית לבנייה מחדש של מעמד בינוני עמיד וחזק.

הרקע לעצומה, הוא קפאון בתגמול לעובדים אמריקאים, למרות עליה חדה בפריון: משנת 2000 עד ל-2007, ההכנסה החציונית של משקי הבית בארה"ב ירדה ב-2000 דולר - צניחה חסרת תקדים.

הכלכלנים מוסיפים, כי "באותו זמן, כמעט כל הצמיחה הכלכלית של האומה נותבה לקבוצה קטנה של אמריקאים אמידים. סיבה משמעותית למעבר מחלוקה שוויונית של השגשוג לגידול באי-שוויון, היא השחיקה ביכולת העובדים ליצור ארגוני עובדים ולהתמקח באופן קולקטיבי".

לפי העצומה, יותר ממחצית מהעובדים שאינם מנהלים רוצים להתאגד, אך רק 7.5% מהסקטור הפרטי מיוצגים על ידי אגוד עובדים.

הסיבה לפער, בין מספר העובדים שרוצים התאגדות לאלה שמאוגדים בפועל, נובעת לדעת הכלכלנים מהפחדה של המעסיקים את המצדדים בהתאגדות ולעתים, אף מהפרה של חוקי העבודה.

התשובה למצב זה, היא חקיקה שתייצר מנגנון פשוט, בו כל עובד יכול לחתום על כרטיס שבו הוא תומך בהתאגדות. בנוסף, תהיה סנקציה חריפה על פיטורי עובדים שתומכים בהתאגדות בלי סיבה מוצדקת.

"הגאות מרימה את כל הסירות רק כאשר העובדים וההנהלות מתמקחים בתנאים שוויוניים יחסית. בעשורים האחרונים, רוב הכוח נטה לכיוון ההנהלות...בתור כלכלנים, אנו מאמינים שזהו צעד חשוב בבנייה מחדש של הכלכלה וחיזוק הדמוקרטיה".

בין הכלכלנים המופיעים ברשימה, ניתן למנות את קנת' ארו, שחתום על ספרי הלימוד הבסיסיים בכלכלה, ג'וזף שטיגליץ שסיפרו, "אי נחת בגלובליזציה" תורגם לעברית, ורוברט סולו, שחיבר את אחד המודלים המפורסמים לצמיחה כלכלית, וביקר בשנה שעברה בישראל.