החשב הכללי: מתקני ההתפלה המוצעים כעת הם קיצורי דרך שיובילו לכשלונות; דרוש פיתרון ארוך טווח

הפתרון שהציעה רשות המים למשבר המים בדמות מתקני התפלה יבילים אינו פתרון למשבר הנוכחי. כך אמרו שלשום החשב הכללי באוצר, שוקי אורן; וסגנו, גיל שבתאי, בדיון וועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים. "אני יודע על כוונות של רשות המים לקבל מידע בנושא, אבל אין משהו קונקרטי. אין מכרזים או לוחות זמנים", תקף שבתאי. "בעבר חשבו שהקמת מתקני התפלה תיקח שנה עד שנתיים, והתבדו. הבינו שזה סיפור מורכב של מספר שנים. יש לי הרגשה שזה אותו דבר, ויגלו אותו דבר לגבי הקמת מתקנים יבילים".

"מה שחשוב הוא תכנון לטווח ארוך", אמר אורן. "שוב חוזרים לפתרונות קצרים ובעייתיים. היישומים כאן לא ברורים, ויש כאן בעיה גדולה. אנחנו לא אוהבים את זה, אבל אני מבין שגם לא ניתן להישאר ללא מים. הבעיה שלנו היא תכנון ארוך טווח. ניסיונות לקיצור דרך מביאים לכישלונות או במקרה הטוב לייקור עלויות".

הדברים נאמרו על רקע בחינת רשות המים את האפשרות להציב מתקני התפלה יבילים באשקלון, בחדרה, בפלמחים, במעגן מיכאל ובאשדוד, כחלק מן ההתמודדות עם משבר המים. המתקנים אמורים לפעול באמצעות המגזר הפרטי בקיץ 2010, לאחר פרסום מכרז B.O.T להקמתם. היקף המכרזים מוערך ב-300 מיליון דולר.

לשאלת יו"ר ועדת החקירה, השופט (בדימוס) פרופ' דן ביין, באשר לפתרון האפשרי של יבוא מים מטורקיה, השיב אורן כי לוועדת המכרזים הוגשו בעבר שתי הצעות שלא עמדו בתנאי סף – ולכן המכרז נפסל. "לא הוכח שיש עדיפות ליבוא מים מטורקיה על פני התפלה, אלא מהיבטים סביבתיים", אמר אורן. באשר למכרזי ההתפלה אמר אורן כי המשבר הפיננסי יכול להשפיע על עלות גיוס האשראי, אך הוסיף כי "זה אסון אם נחשוב שהמדינה תבצע הכל לבד".

ועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים עוסקת מזה כחצי שנה בכשלים שהביאו למשבר המים בישראל.