בימים האחרונים מעסיקה את תעשיית קרנות הון סיכון הישראלית השאלה איך פותרים את המשבר בהיי-טק. עם לא מעט מנהלים ששוחחנו בנושא מתקבל הרושם שכולם מודאגים מאוד, אבל כצפוי: במקום שיש שני יהודים ישנן שלוש דעות, והפתרונות שונים ומגוונים.
את האש הצית, או לפחות הציף את הנושא לדיון ציבורי, העיתונאי תומס פרידמן שפירסם טור בעיתון "ניו יורק טיימס", בו הוא כתב שעל הממשל האמריקאי להשקיע בקרנות הון סיכון במקום להציל את תעשיית הרכב הגוססת.
טור שעורר ביקורת נגד, גם ממשקיעי הון סיכון עצמם שטענו שמדובר ברעיון עיוועים. אך ככל שגלי הפיטורים הולכים ומעמיקים וקרנות הון סיכון נכנסות לבונקר, כך הן סבורות שמדינת ישראל צריכה לפעול באופן דומה.
אחד המשקיעים הוותיקים והבכירים בישראל, אדי שלו מקרן ג'נסיס פרטנרס, אומר היום ל-TheMarker שהמצב כיום של תעשיית ההיי-טק הישראלית משתווה למצב של חורף גרעיני. "המצב גרוע. אפשר תמיד לחשוב על פתרונות מהסוג שהציע מייקל אייזנברג (שחשף אותם היום בכתבה שהתפרסמה בעיתון המודפס של TheMarker, ג.ג). להשקיע באנרגיה, מים ומי יודע מה. אבל אלו פתרונות ארוכי טווח לעוד חמש שנים. מי יודע מה יהיה אז? כל הממשלות בכל העולם מנסות לפתור את המצב. אם היי-טק הוא חשוב, ונצא מתוך נקודת הנחה שהוא חשוב, אז מדוע הממשלה יוצאת להציל מנפיקי אג"חים שהכסף שלהם הולך לממן פרויקטים במזרח אירופה? הדרך היחידה להתמודד עם המשבר היא להציל את ההיי-טק הישראלי עכשיו. והראנו את זה בתוכניות שהצגנו לאוצר. כל דולר שיושקע בנו יוחזר חזרה בצורת מס".
ובכל זאת, היה והממשלה תחליט שלא להציל את קרנות הון הסיכון הישראליות. יהיה מי שימלא את הוואקום - קרנות הון סיכון אמריקאיות. אז מה כל כך נורא? הן תשקענה ביזמים הישראליים. ועובדה, הן מצליחות לגייס כסף ולא מבקשות סיוע.
"קרנות הון סיכון אמריקאיות כבר קיימות 50-40 שנה. להן אין בעיה לגייס כסף. קרנות הון סיכון הישראליות הן עדיין צעירות וישראל נתפסת גם כמקום מסוכן שיש בו מדי כמה שנים מלחמה. רק חלק קטן מהמשקיעים מוכן להמר על קרנות ישראליות. אז הקרנות הישראליות סובלות מהיסטוריה קצרה מדי ומכך שהן פועלות במדינה בעייתית".
אתה אומר שיש לכן היסטוריה קצרה מדי אבל בעצם אתה מתכוון לומר שהטרק רקורד שלכם הוא בעייתי. אולי זו הסיבה שאתם לא מצליחות לגייס כסף?
"יש לנו טרק רקורד אבל לא הפכנו למותג כפי שהקרנות האמריקאיות הפכו. המשקיעים בקרנות הון סיכון הישראליות עושים זאת למרות שישראל עדיין מקום מסוכן. ואם לא יהיו קרנות הון סיכון ישראליות ויהיו כאן רק קרנות הון סיכון אמריקאיות - אז לא תהיה כאן תעשייה".
נדמה לי שאתה קצת מגזים. אנחנו חיים בעידן גלובלי. כל יזם יכול לפנות לכל קרן הון סיכון באשר היא, לשלוח תוכנית עסקית ולקבל מימון. מדוע יש צורך שדווקא יהיו כאן קרנות הון סיכון ישראליות?
"כדי שיזמים יבנו כאן חברות יש צורך שקרנות הון סיכון ישראליות יהיו חלק מהתעשייה. גם לא כל קרנות הון סיכון האמריקאיות מוכנות להגיע לכאן. אלו שכן הן בעיקר מהחוף המערבי, והן גם יכולות לקום מחר וללכת. אם אין לא יהיו כאן 20 קרנות הון סיכון לפחות, מאסה קריטית, אז יזמים לא יקימו חברות. אם יזם ידע שיש לו אפשרות לפנות ל-4 קרנות הון סיכון לא יהיה לו כדאי להקים חברה. הון סיכון זה עסק מקומי. אני לא צריך לספר על מקרים בהן קרנות הון סיכון אמריקאיות ניסו לפעול כאן ונכוו. יש כאלו שחרטו על דגלן שהן משקיעות ביזמים שנמצאים אך ורק במרחק של חצי שעה נסיעה באופניים. יש קרנות הון אמריקאיות שפעילות כאן שמשקיעות רק בסבב גיוס הון שני ומעלה ולא עושות השקעות סיד. אין כמעט קרנות הון סיכון כמו ג'נסיס פרטנרס שעושות השקעות ארלי סטייג' וסיד".
ואתה מבקש שהממשלה, כספי משלם המיסים יוזרמו לתעשייה שהיא ספקולנטית ומסוכנת בהגדרתה. זו באמת הבעיה העיקרית כרגע של ההיי-טק, התייבשות מקורות המימון של קרנות הון סיכון הישראליות?
"התעשייה הזו לא ספקולנטית. נוצר כאן מצב שחברות היי-טק שמוכרות נסגרות".
אז אולי הבעיה היא אתם. אתם מפנים אצבע מאשימה כלפי הממשלה, אבל בעצמכם לא משקיעים כסף בחברות. למה שלא תודו שהפחדנות מלווה את הקרנות. שאתם מפחדים להשקיע כרגע.
"קרנות הון סיכון לא פחדניות. אם אתה קרן ויש לך כסף להשקעה ב-20 חברות, אז לאור המצב והעובדה שהאקזיט מתרחק, תשקיע כעת ב-12 חברות במקום 20 חברות כדי שתוכל למממן אותן לטווח ארוך יותר. לכן צריך לשמר כסף לפורטפוליו הנוכחי".
מתי ג’נסיס פרטנרס ביצעה למשל השקעה חדשה לאחרונה?
"אנחנו בימים אלו משלימים השקעה בחברה חדשה. ההשקעת המשך האחרונה שביצענו היתה בחברת סולר אדג', שם היו שותפות שתי קרנות הון סיכון אמריקאיות. ואני אומר לך שאם ג'נסיס לא היתה בתמונה אני מעריך שאחת מהן לא היתה עושה את ההשקעה הזו".
למה שמשלם המיסים הישראלי יממן קרנות הון סיכון עשירות. אולי תעשו צעד מסוים בונה אמון. תורידו משכורות. תקצצו בדמי הניהול שלכם. ברווחי הקארי. תראו שאתם שותפים למשבר
"אנחנו לא מדברים על מתן כסף לקרנות הון סיכון. אנחנו מדבר על מינוף. הקרנות לא צריכות את הכסף מהממשלה, אבל בתקופה כזו שקשה לגייס - אם אתה בא עם למשקיע זר עם הממתיק הזה - ההשקעה של הממשלה - אז בטוח שהמשקיעים הזרים יתלהבו מהרעיון".
אחת הטענות היא שקרנות הון סיכון הגרועות יבקשו כסף מהממשלה, שכן קרנות הון סיכון טובות לא באמת צריכות את הממשלה בכדי לגייס כסף.
"אני מדבר על קרנות הון סיכון שכבר גייסו כסף. שמצליחות לגייס אבל לא מצליחות בתקופה הנוכחית להשלים את הגיוס. תראה, קרנות הון סיכון גרועות לא יצליחו לגייס כסף. הן יגוועו. אלו שהיו גרועות כבר מתו וכולם מכירים את המספרים, כמה קרנות הון סיכון היו כאן פעם. הקרנות הלא טובות מתו באופן טבעי".
מה קורה עם גיוס הקרן החדשה שלכם. קיבלתם התחייבות ל-100 מיליון דולר. תצליחו להשלים את הגיוס ליעד המקורי - 150 מיליון דולר? אולי תסתפקו רק ב-100 מיליון דולר.
"גייסנו 100 מיליון דולר אבל כדי להשיג השפעה אנחנו רוצים קרן של 150-140 מיליון דולר. כרגע אנחנו לא מגייסים. אמרנו לעצמנו שנחכה עד שהרבעון הראשון יחלוף. יש לנו זמן עד סוף השנה להשלים את גיוס הקרן".
"מדוע הממשלה יוצאת להציל מנפיקי אג"חים שהכסף שלהם הולך לממן פרויקטים במזרח אירופה?"
גיא גרימלנד
5.3.2009 / 20:13