האם ההאטה במשק הישראלי משקפת בעצם רק שינוי באופן חישוב התוצר?

הנתון הרשמי הנוגע להאטה במשק הישראלי שהצביע על ירידה בת 0.5% ברבעון הרביעי אשתקד, ומיקד את תשומת הלב הציבורית, כלל את המסים נטו על הייבוא. מסים אלו היוו 3.5% מסך התוצר.



חשיבות הדבר נעוצה בכך שבשנת 2006 שונה חישוב התוצר. עד אז, סוכם הערך המוסף הגולמי של כל היצרנים במשק, לפי מדדי המחירים ליצרן, אך המסים נטו על ייבוא, מיסים על ייבוא פחות תמיכות בייצוא, לא צורפו לחישוב.



בעקבות השינוי, הוכנסו מסים אלו לחישוב ולכן שינויים בהיקף, או הרכב, סחר החוץ החלו להשפיע על התוצאות. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הסבירה את המהלך בהתאמת ההגדרה להמלצות הבינלאומיות. כשנעשה השינוי, הסבירה הלשכה, כי המדידה החדשה אמנם הגדילה חד פעמית ב-4%-5% את החישובים הקודמים, אך לא צפתה הבדלים בשיעורי השינוי השנתיים בין שתי השיטות.



לפי האומדן האחרון, שפורסם ב-23 בפברואר, התוצר הכולל ירד ב-0.5% ברביע הרביעי אשתקד, בעוד התוצר למעט מיסים נטו על ייבוא עלה ב-0.8%. זאת ועוד: אם נתבונן במחצית השנייה של השנה שעברה נגלה שהתוצר למעט מיסים נטו על הייבוא גדל ב-2%, יותר משיעור השינוי באוכלוסיה. כלומר – צמיחה חיובית לנפש. לפי מדד זה, לכן, לא רק שהמשק עדיין לא במיתון, אלא אף רשם צמיחה קלה.



מה גרם לכך?



במידה רבה – שינוי כיוון בשער השקל כנגד הדולר. בין ה-30 ביולי 2007 ל-9 ביולי 2008, לדוגמא, התחזק השקל כנגד הדולר ב-26% ולכן הייבוא, של חומרי גלם, נכסי הון, תשומות ייצור ומוצרי תצרוכת, נעשה זול והצרכנים והחברות במשק ניצלו זאת היטב, מה עוד שהגידול המהיר בתוצר הצריך הצטיידות מחד והביא לעלייה מהירה בהכנסה הפנויה מאידך. כתוצאה, גדלו הכנסות המדינה מייבוא בקצב מהיר יותר מהגידול בשאר התוצר והביאו להאצה בקצב העלייה בתוצר הכולל.



מתאריך זה ועד היום פוחת השקל ב-31% כנגד הדולר. כלומר – במחצית השנייה של השנה שעברה התייקר מאוד הייבוא לסוגיו. עובדה זו, בצירוף ניצני ההאטה במשק, הביאו לירידה מהירה בייבוא הסחורות והשירותים (שנסוג ב-10.5%, לאחר עלייה בת 13.5% במחצית המקבילה ב-2007). כתוצאה, קטנו ההכנסות מייבוא בקצב מהיר כל כך, עד שהעבירו את נתון התוצר הכולל מעלייה לירידה.



כאמור, לולא השינוי בהגדרת התוצר ועיתויו, היינו מדווחים על עלייה בתוצר הן במחצית השנייה ב-2008 והן ברביע הרביעי של שנה זו. מן הסתם היה הדבר משליך על הסנטימנט הציבורי השלילי בתקופה בה אנו נמצאים.



לסיכום, השינוי המהיר בתוצר, שנצפה בשנים האחרונות, נבע בחלקו הלא מבוטל מעלייה מרשימה במסים נטו על הייבוא, שנהנו רבות מהיחלשות הדולר. מיסים אלו צורפו להגדרת התוצר לראשונה ב-2006. לולא שונתה ההגדרה, הייתה הצמיחה שדווחה ברביעים הקודמים נמוכה משמעותית והירידה לקצב הצמיחה הנוכחי היה נראית פחות חדה. תחת ההגדרה החדשה, המשק עדיין צמח לנפש במחצית השנייה אשתקד, בניגוד גמור לרבות מהמדינות המפותחות בעולם.



הכותב רונן מנחם הוא מנהל מחלקת המחקר והאסטרטגיה של בנק המזרחי טפחות