יום האישה הבינלאומי נועד לסמן את יכולתן של נשים להעצים את עצמן באמצעות מחאה כנגד עוולות שנגרמות להן. התאריך בו הוא חל מכוון לתחילת שביתתן של מאות פועלות במפעלי טקסטיל בניו-יורק שמחו על תנאי העסקתן ב-8 במארס 1857.
מלבד חשיבות המחאה כלפי עוולות גלויות וברורות, יש מקום וטעם לצאת כנגד אלו שאינן ברורות במבט ראשון. השנה יוזמת ויצו מסורת חדשה ליום האישה הבינלאומי: טקס הענקת אות הקלון לחברה המשווקת את מוצריה באמצעות פרסומות סקסיסטיות.
יש להניח שיהיו מי שירימו גבה - ההצפה הפרסומית, הנוחתת עלינו באמצעות הרדיו, הטלוויזיה, האינטרנט, הדואר, שלטי חוצות, לוחות מודעות ובתי קולנוע, ומסתכמת על פי אומדנים מחקריים בכ-3000 פרסומות ליום, נחשבת עבור רבים כתופעת לוואי מינורית של החיים בתרבות המערב; הרי במרבית המקרים אנו רואים את הפרסומות בעיקר בין מצמוץ למצמוץ, או בין זפזופ לזפזופ.
מיניות מוגזמת
אולם מקומה של הפרסומת ברקע לדברים הנחשבים חשובים, היותה מוצגת בינות לתוכניות הטלוויזיה, טורי החדשות ותשדירי הרדיו, מסווים את כוח השפעתה העצום, שאינו מתבטא רק בקידום מוצרים ושירותים שונים שהיא מבקשת למכור. מעבר למסרים הגלויים, לפאן, ולהיבטים אסתטיים, יש בפרסומת מסרים סמויים המשפיעים, כפי שמלמדים מחקרים רבים, על תפיסת העולם, הערכים, האמונות וההתנהגויות של הקהל שאליו היא מכוונת.
דבר נכון במיוחד בכל הנוגע לילדים ובני נוער הנוחים להשפעה בתקופה בה מתגבשת זהותם. בשעה שעולם הפרסום מציג כמעט בקביעות גברים באופן מעצים וענייני, נערות ונשים מוצגות לעיתים קרובות על תקן של אובייקטים מיניים;
החשיפה במהלך מקבץ פרסומות רנדומלי בפריים טיים לייצוגים של מחפצנים של נשים בתנוחות מיניות פרובוקטיביות, ביגוד מינימלי ושקוף, ואיברי גוף נשיים חשופים ומקוטעים הפוגעים בתפיסת האישה כסובייקט שלם, היא עניין שהורגלנו אליו עד שלעיתים איננו מודעים למידת חומרתו. מכלול הדימויים והייצוגים הפוגעניים שאנו נחשפים אליהם שלא מרצון מייצר אמירה חבויה ומסוכנת בכל הנוגע לאופן בו אמורות כביכול נשים להיראות ולהתנהג.
המיניות המוגזמת שבה מיוצגות נשים בפרסומות רבות מעבירה את המסר שתפקידן העיקרי של נשים הוא לגרות ולספק יצרים מיניים, דבר המוביל להטרדות מיניות ולהגברת האלימות המינית כלפי נשים. הליהוק הנפוץ של שחקניות ודוגמניות מפורסמות מחזק את מקומה של הפרסומת כסוכנת חיברות המקנה צורת התנהגות ומהווה מודל לחיקוי בעיקר עבור בני נוער.
דבר הרה אסון כאשר דמות הסלב הנערצת מפגינה התנהגות מינית פרובוקטיבית ומעבירה בכך מסר סמוי שכך הדברים צריכים להתנהל. תופעה נוספת שפרסומות רבות תורמות לה היא האנורקסיה והפרעות האכילה אצל נערות ונשים צעירות המנסות לחקות את אידיאל הרזון שפרסומות רבות מקדמות.
במהלך יום האישה "תזכה" החברה המסחרית אשר בחרה לפרסם באופן פורנוגרפי את מוצריה לאות קלון ציבורי, ויצוינו עשר פרסומות מהשנה החולפת המתאפינות במסרים הפוגעניים ביותר כלפי נשים.
בין הפרסומות המתמודדות על אות הקלון, פרסומות "מי עדן" עם בר רפאלי, "חופשי על הבר", פרסומת "הסבון של אימא עושה אותך נשי" של "אקסמן", פרסומת "ההפגנה" של תפוזינה, פרסומת "נשנש חופשי" של "גרנולה פרי" ופרסומת השירותים לקונדום 3R. הכרזה על אות הקלון תהווה מסר לחברות מסחריות באשר הן - שנשים אינן כלי עזר בשדה המסחרי של הקפיטליזם וכי פרסום פורנוגראפי משמעו חרם צרכניות פוטנציאלי.