נדחתה בקשה לייצוגית בסך 18 מיליון שקל נגד פירמת רו"ח קסלמן וקסלמן בפרשת הבנק למסחר

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה באחרונה בקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה נגד משרד רואי החשבון קסלמן וקסלמן. המשרד שימש כרו"ח המבקר של הבנק למסחר בפרשת המעילה בבנק שקרס ב-2002 בעקבות גניבה בסך 250 מיליון שקל שביצעה אתי אלון.



הבקשה לתביעה הייצוגית הוגשה על ידי שלמה צאייג, בעל מניות לשעבר בבנק, שהעמיד את סכום התביעה הייצוגית על 18 מיליון שקל. צאייג תבע לחייב את קסלמן וקסלמן לפצות את המחזיקים במניות הבנק על אובדן ערך מניותיהם בסכום השווה למניית הבנק בבורסה ביום המסחר האחרון באפריל 2002.



צאייג ביקש תחילה לאשר תביעה ייצוגית נגד 17 מנהלים ובעלי משרה בבנק ולחייבם לפצות את בעלי המניות. לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את בקשתו, עירער צאייג לבית המשפט העליון שאישר את החלטת המחוזי לגבי מחיקת רוב הנתבעים. מאידך, בית המשפט העליון איפשר לצאייג להגיש בקשה מתוקנת לאשר תביעה ייצוגית נגד משרד קסלמן וקסלמן בלבד.



צאייג טען כי המעילה התרחשה במשך 5 שנים, במהלכן רואי החשבון היו אמונים על עריכת ביקורת לבנק ולכן היו צריכים לגלות את המעילה. לטענתו, אם היו פועלים עורכי הדין לפי הוראות החוק ותקנות רואי החשבון ניתן היה למנוע את המעילה.



קסלמן וקסלמן טענו, באמצעות עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ושלמה וולנרמן, כי תביעתו של צאייג משוללת יסוד מאחר והמבקר החיצוני אינו אמון על עבודת בילוש לשם חשיפת מעילות וזיופים. בנוסף טען המשרד כי לצאייג כבעל מניות, אין עילת תביעה נגד רואי החשבון, אלא נגד הבנק בלבד.



השופטת ציפורה ברון מבית המשפט המחוזי בתל אביב מציינת בהחלטתה כי "לא קיימת לצאייג תשתית עובדתית שיכולה להוכיח כי קסלמן וקסלמן אכן אחראית בצורה כלשהי למעילה בבנק". לדברי השופטת, "קיים הבדל מהותי בין דירקטור בחברה לרואה חשבון חיצוני. תפקידו של רואה חשבון חיצוני הינו לבדוק את הדו"חות הכספיים של החברה והוא אינו בעל סמכות או יכולת לבדוק את עובדי החברה ומעשיהם". השופטת הוסיפה כי לא ניתן להסיק מהגדרת תפקידם של רואי החשבון שהם אחראיים למעילות שמתבצעות בחברה המעסיקה אותם. על צאייג הוטלו הוצאות שכר טרחת עורכי הדין של קסלמן וקסלמן בסך 40 אלף שקל.



בעבר הגיע משרד קסלמן וקסלמן לפשרה עם כונס הנכסים הרשמי, בתפקידו כמפרק הבנק למסחר, והמנהלים המיוחדים של הבנק. לפיה המשרד ישלם 23 מיליון שקל בשל אחריותו לאי חשיפת המעילה. הפשרה הושגה במסגרת התביעה בסך כ-270 מיליון שקל שהגיש ב-2005 כונס הנכסים הרשמי נגד 35 נתבעים, בהם קסלמן וקסלמן, בשל אחריותם למעילה.