מנורה מבטחים: איך הפך החילוץ של AIG וסיטי בנק לתסריט חוזר ומי הבא בתור?

השבוע התבשרנו על כך שממשלת ארה"ב מחלצת את AIG בפעם השלישית. הממשלה תמיר מניות בכורה למניות רגילות תמורת אחזקה בחברה ייעודית שתווצר לאחר ש-AIG יעבור ארגון מחדש.

חברת הביטוח נקלעה לקשיים בספטמבר 2008 עקב כתיבת חוזי ביטוח רבים כנגד חדלות פרעון ה-CDS. כפי שחשבו שאג"ח מגובה נכסים הוא מוצר פיננסי חסר סיכון, כך חשבו שכתיבת חוזי ביטוח כנגד חדלות פרעון של חברות ענק כמו ליהמן בראדרס היא חסרת סיכון. חטיבת הפיננסים של החברה כתבה נגזרים רבים על שוק האשראי, וההפסדים משוק זה היו גדולים מהרווחים של AIG מעסקי הליבה שלה.

בספטמבר חילץ הפד את AIG, והזרים לה 85 מיליארד דולר תמורת אחזקה של 79.9% בחברה. ההלוואה שנתן הפד לחברה היתה בריבית של ליבור פלוס 8%, וכוונת הממשל היתה למכור את נכסי החברה על מנת להחזיר את ההלוואה למשלם המיסים.

בנובמבר, עם פרסום תוצאות הרבעון השלישי, נאלצה AIG לפנות לממשל בפעם השניה. בפעם זו, עדכן הממשל את תנאי ההלוואה הקודמת לתנאים נוחים יותר, לליבור פלוס 3%, ובנוסף הזרים לחברה 40 מיליארד דולר נוספים. הזרמת ההון בוצעה כנגד מניות בכורה הנושאות דיווידנד של 10%. כלומר, הממשל הזרים לחברה 40 מיליארד דולר בריבית של 10%. בנוסף נתן הממשל ערבויות לנגזרים שכתבה החברה. למרות הגדלת ההלוואה, לא הונפקו מניות חדשות לחברה, ואחזקת הממשל נותרה 79.9%.

ב-26 בפברואר, לקראת פרסום דו"חות הרבעון הרביעי פנתה AIG שוב לממשל. החברה הכינה מסמך סודי בן 21 עמודים בו הזהירה את הרגולטורים מפני נפילה של החברה. במסמך, טענו בכירי AIG, שפשיטת רגל של החברה תביא לקטסטרופה. החברה פירטה שבמקרה של נפילת החברה, ייתפס הממשל ככזה שאינו מסוגל לדאוג למערכת הפיננסית במדינה, עלויות גיוס החוב יאמירו והדולר ייחלש.

החברה הזהירה שנפילתה תביא למפולת עולמית, עקב התפרקות חוזי הביטוח של החברה הן בשוק הפרטי והן בשוק הנגזרים. הדבר יביא להתערערות ההון של בנקים אירופאים שיראו את דירוגי האשראי שלהם מתרסקים. בנוסף, עמיתים רבים ימשכו את הפוליסות שלהם דבר שיגרור את תעשיית הביטוח כולה לסחרור.

השלב הבא, הזהירה החברה, יהיה קריסה של שוק הקרנות הכספיות כפי שהיה בחודש ספטמבר. AIG סיכמה והזהירה שנפילת החברה תביא לגלי שוק הגדולים לאין שיעור מאלו שהיו בעקבות נפילת להמן ברדרס. הממשל, כמובן, העדיף לא לבחון האם המסמך הסודי מציאותי, והעדיף לחלץ את החברה פעם נוספת.

וכך, התבשרנו שממשלת ארה"ב מחלצת את AIG בפעם השלישית תמורת המרת מניות בכורה, אלו שניתנו בחילוץ השני, למניות רגילות. ההסכם החדש מורכב, אך נציין שהממשל יעניק לחברה 30 מיליארד דולר נוספים תמורת מניות בכורה נוספות ללא קופונים. כמו כן, יקבל הממשל אחזקה ב-2 חטיבות של החברה אשר יופקדו בחברה מיוחדת שתוקם לצורך הענין. גם ללא התיאורים הקטסטרופליים שדאגה החברה להציג, ברור לנו ש-AIG גדולה מדי מכדי ליפול, ולא נופתע אם הסאגה תמשך.

סיטי בנק

שבוע לפני החילוץ של AIG התבשרנו על כך שממשלת ארה"ב מחלצת את סיטי בפעם השלישית. הממשלה תמיר מניות בכורה למניות רגילות תמורת אחזקה של 36% ממניות הבנק. באוקטובר 2008 קיבל הבנק הזרמה של 25 מיליארד דולר במסגרת תוכנית ה-TARP. בנובמבר 2009, קיבלה החברה סיוע נוסף מהממשל. בפעם זו, קיבלה החברה הזרמה של 20 מיליארד דולר, וערבויות ליותר מ-300 מיליארד דולר תמורת הנפקת מניות בכורה הנושאות קופון של 8%.

בחודש מארס, לקראת פרסום הדו"חות הרבעוניים, הזדקקה סיטי לעזרה נוספת מהממשל. בפעם זו, הסכים הממשל להמיר את מניות הבכורה למניות רגילות. צעד זה אמור להפחית את תשלומי הדיווידנד של סיטי, ולשפר את מבנה ההון שלה. כפועל יוצא מהעסקה, יחזיק הממשל בכ-36% ממניות החברה. בעלי המניות האחרים, קרן ההשקעות של סינגפור, והנסיך הסעודי בן טלאל נתנו את הסכמתם לעסקה. מכיוון שגם סיטי גדולה מכדי לפול, לא בטוח שזהו סוף הסאגה.

לוידס

ביבשת אחרת התבשרנו על כך שממשלת בריטניה מחלצת את לוידס פעם נוספת. הממשלה תמיר מניות בכורה למניות רגילות ותחזיק עד 75% משווי הבנק. בספטמבר 2008, לאחר נפילת ליהמן, רכש לוידס השמרני את בנק ההלוואות HBOS. העסקה, שהתרחשה בלחץ התקופה ובהתערבות ממשלת בריטניה הייתה צפויה להפוך את לוידס לתאגיד ענק בבריטניה.

כחצי שנה לאחר הרכישה מתברר שהניתוח אולי הצליח, אבל החולה בטוח מת. באוקטובר 2008, הודיעה ממשלת בריטניה על תוכנית מהפכנית להלאמה חלקית של הבנקים. בתוכנית זו הזרימה הממשלה כ-80 מיליארד דולר לבנקים הגדולים במדינה. בינואר השנה, החל לעלות חשש כי לוידס אינו מסוגל "לעכל" את הרכישה.

הפסדי הענק של HBOS והאיכות הנמוכה של תיק הנכסים שלו הביאו למחיקות ענק בגוף המאוחד והלימות ההון של הבנק נפלה לכ-6%. הזרמת ההון של הממשלה הביאה אותה לאחזקה של 43% במניות הבנק. לאחר הזרמת הון נוספת בינואר, התבשרנו החודש כי הבנק ימיר מניות בכורה למניות רגילות, והממשלה תחזיק בין 65% ל-75% ממניות הבנק. בתמורה לערבויות בסך של כ-360 מיליארד דולר, מתחייב הבנק להעניק הלוואות בסך של כ-40 מיליארד דולר בשנתיים הקרובות.

ומי הבא בתור?

מבין המגזר היצרני, נראות חברות הרכב כמעומדות להלאמה או הזרמת הון נוספת, עם פשיטת רגל של ג'נרל מוטורס שמאיימת על השווקים באופן יומיומי. כזכור, ממשל בוש הזרים הון חלקי לחברות הרכב, ושלח אותם לבקש הון נוסף מממשל אובמה.

מבין חברות הפיננסים, בנק אוף אמריקה נראה כמועמד הבא לקבלת עזרה נוספת מהממשל ולהכנס לפורמט שבכותרת. בנק אוף אמריקה, שרכש את מריל לינץ' ואת קאונטרי ווייד בלחץ הממשל, מתקשה לייצב את מבנה ההון של הפירמה המאוחדת.

בסוף 2008, קיבל הבנק כ-25 מיליארד דולר מתוכנית ה-TARP, ובינואר קיבל הבנק 20 מיליארד דולר נוספים וערבויות לנכסים. בנק אוף אמריקה עובר את אותו התהליך של סיטי מבחינת ההזרמות שקיבל, והוא דומה ללוידס באופן בו הבנק המחלץ הופך להיות הבנק המחולץ.

למרות הכרזות מנכ"ל הבנק כי הבנק לא יזדקק לעזרה נוספת מהממשל, לא נופתע עם בקרוב נראה שוב את הכותרת: ממשלת ארה"ב מחלצת את בנק אוף אמריקה בפעם השלישית. הממשלה תמיר מניות בכורה למניות רגילות תמורת אחוזים ממניות הבנק.

הכותבים: בני שרביט - סמנכ"ל השקעות מנורה מבטחים קרנות נאמנות וחיים נתן- מחלקת חו"ל מנורה מבטחים קרנות נאמנות