האם מאזן האימה של סין על ארה"ב הוא התקווה הגדולה ליציאה מהירה מהמיתון העולמי?

הגירעון האמריקאי המאמיר, בעקבותיו הוגדלו בשבועות האחרונים מכסות הגיוס באג"ח ממשלתיות לסכומים חסרי תקדים בסך 60 ו-70 מיליארד דולר מדי שבוע, ישפיע על מחיר איגרות חוב אלה יותר מאשר ההרעה הכלכלית המחריפה במדינה. במילים אחרות, הגידול בהיצע יהיה גבוה יותר מהגידול בביקוש לאיגרות החוב האמריקאיות כנכס בטוח (חוף מבטחים). לכן, מחירן יידחף כלפי מטה, בנסיבות אלה.

עלייה בתשואות הפדיון על איגרות החוב הממשלתיות, כתוצאה מירידה במחיר שהציבור מוכן לשלם בעדן, תגדיל את הוצאות המימון של תקציב העתק שממשלת ארצות הברית הכריזה עליו, שעה שהגירעון עצמו גדל והולך, במונחי תוצר, בשל ההתכווצות בתוצר האמריקאי.

ארצות הברית זקוקה כרגע לגורם ביקוש שיקלוט את איגרות החוב שהיא מנפיקה בלי קשר לחוסר הכדאיות הכלכלית הכרוך בכך בתקופה הקרובה. זאת, כדי שמחיר איגרות החוב הנחשב כאמור לגבוה מאוד לא יצנח. גוף כזה צריך להתעלם מכך שמחיר איגרות חוב לא צמודות עלול לרדת במהירות כתוצאה ממספר תרחישים, כולל זה שנראה היום בין המוחשיים שבהם והוא - עלייה חוזרת בקצב האינפלציה.

גוף אחד כזה כבר פועל בכיוון ללא לאות – הבנק הפדראלי, הרוכש איגרות חוב ונכסים נוספים באמצעות תקציבו הגדול. אך דומה שאין בכך די.

סין

כאן נכנסת סין לתמונה. לא בכדי פנתה מזכירת המדינה הילארי קלינטון לרשויות סין בביקורה האחרון במדינה, בבקשה שימשיכו לרכוש איגרות חוב אמריקאיות. סין, שהיא בעלת יתרות מטבע החוץ הנקובות בדולר הגדולות ביותר בעולם, יכולה לרכוש כמויות כמעט בלתי מוגבלות של איגרות חוב אמריקאיות ובכך לסייע לארצות הברית לממן את הגירעון התופח שלה.

ארצות הברית אולי ממשכנת בכך חלק גדול והולך מכלכלתה למדינה מתחרה, שכוחה ילך ויגדל בשנים הבאות. כבר כעת ניתן להיווכח בכך, שעה שתקוות לתוכנית המרצה שנייה בסין הוליכו לעליות גורפות בשוקי המניות בעולם, ואכזבה מחוסר הבהירות שאפף את הודעת ממשלת סין בעניין דחפה לירידות חדות תיכף לאחר מכן. אולם, במצב הנוכחי לא ברור אם יש לארצות הברית חלופות אחרות טובות יותר.

השאלה היא, מדוע צריכה סין לסייע לארצות הברית בהקשר זה? ובכן, סין חווה לאחרונה תהליך מהיר ומוגבר של אורבניזציה. עשרות מיליוני משקי בית עוברים מהכפרים לערים, תוך ניצול התיעוש, המודרניזציה וההתרחבות הכלכלית המהירה. אלא שהתרחבות כלכלית זו נסמכת מסורתית על הייצוא.

ב-12 החודשים האחרונים התחזק היואן הסיני, מטבע ששער החליפין שלו כנגד סל מטבעות מנוהל בידי הרשויות, ב-4% כנגד הדולר של ארה"ב. מראשית השנה נותר המטבע הסיני ללא שינוי כנגד עמיתו האמריקאי. מנגד, היין היפאני פוחת עד כה השנה ב-14% כנגד הדולר ועוד היד נטויה. גם מטבעות של מדינות אחרות, המתחרות מול סין על כיסו של הצרכן האמריקאי והאירופי, נחלשו בשיעור ניכר מול הדולר.

כתוצאה, נשחק מאוד היתרון התחרותי של הייצוא הסיני בסחר החוץ הבינלאומי. זאת בניגוד למצב ששרר קודם לכן, שעה שמטבעות רבים בעולם עוד התחזקו כנגד הדולר, ואילו מהיואן הסיני נמנעה התחזקות דומה.

התוצאות כבר מורגשות היטב בתוצר, ששיעור עלייתו קטן לאחרונה במהירות וחוששים שירד ל-5% עלייה בסדר גודל זה אינה מספקת כדי לספק את הגידול המהיר במספר המועסקים במדינה. לסין יעד צמיחה רשמי של 8% ובשבוע שעבר חזר ראש ממשלתה והתחייב לכך. לאחרונה דווח על חזרה של כ-20 מיליון סינים מהערים לכפרים, או מסיר הבשר אל קערת האורז. סין חוששת כי אם התופעה תימשך, יתעורר חוסר שקט במדינה, המושתתת על שלטון מרכזי ומושלים אזוריים, מצב שמדינת הענק לא יכולה להרשות לעצמה.

לכן, סין צריכה להבטיח ערוץ אחר שדרכו ימצאו מוצריה ושירותיה את דרכם לצרכן האמריקאי. אחת הדרכים הנוחות והמהירות לעשות זאת היא לרכוש איגרות חוב של ממשלת ארצות הברית. עלותן אמנם יקרה כעת, אך בדרך זו היא תסכל עלייה בתשואות הפדיון שלהן, תוצאה של הגידול המהיר בהיצען. כך תימנע עלייה חדה במחיר ההון בארצות הברית, שעלולה להוביל לירידה בהוצאות שייקחו על עצמם משקי הבית והחברות בארצות הברית.

אם מחיר ההון לא יעלה, תגדל הכנסתם הפנויה, כך שיוכלו להפנות ביקוש גדול יותר להצטיידות בחומרי גלם, תשומות ייצור, נכסי הון ומוצרי תצרוכת לסוגיהם, המיוצרים בהיקפים גדולים בסין ונחשבים בעלי מחיר אטרקטיבי.

וכך, מאזן האימה בין ארצות הברית לסין, שהטריד מאוד את הכלכלה הגלובאלית בתקופה בה התפתחה במהירות, הופך עתה למנגנון בו תולים תקווה ליציאה מהירה מהמיתון העולמי, בהובלת שתי מעצמות על אלה.

הכותב: רונן מנחם הוא מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה של בנק המזרחי טפחות