המשפחה עדיין מושכת בחוטים

אקונומיסט

העימות נהפך למכוער. וולטר היולט, בנו של אחד ממייסדי קבוצת המחשבים והמדפסות היולט פקארד וחבר במועצת המנהלים שלה, לא נכח בישיבתה ביולי שבה נדונה הצעת הרכש לקומפאק קומפיוטר. מדוע? מכיוון שבאותה שעה הופיע ביחד עם התזמורת הסימפונית של מועדון הבוהמיינים, דיווחה סוכנות הידיעות המקוונת CNET ב-12 בנובמבר. לפי הידיעה, חברי המועדון הם אנשי עסקים עשירים, פוליטיקאים ואמנים רבי השפעה. המסקנה? הבן המפונק אינו מוכן להתפנות מעיסוקיו גם כשהחברה שהקים אביו דנה בעתידה.

ואולם לאחר שכבר מתקבלת בחברה ההחלטה על הכיוון הנכון, הוא נזכר לעורר בעיות ואומר כי הכיוון שהוחלט אינו מקובל עליו. בתחילת נובמבר הודיע היולט, למגינת לבה של הנהלת החברה, כי קומפאק אינה בת זוג ראויה להיולט פקארד. "בעסקה הזאת", אמר היולט, "אנחנו מקבלים בדיוק מה שאנחנו לא רוצים ופוגעים במה שכבר יש לנו". משפחת היולט וקרן הצדקה שלה השולטות ב-5.2% מהיולט פקארד, יצביעו נגד העסקה. כך יעשה גם דיוויד פקארד הבן, בנו היחיד של המייסד השני של היולט פקארד, העומד בראש מכון המחקר פקארד שמחזיק ב-1.3% ממניות החברה. וייתכן שכך תעשה גם קרן דיוויד ולוסיל פקארד שבראשה עומדת בת משפחה אחרת, סוזן פקארד אור. הקרן מחזיקה ב-10.4% ממניות היולט פקארד.

כמו בהיולט פקארד, גם בקרב חברות בורסאיות גדולות אחרות בעולם יש מספר לא מבוטל של חברות שבהן לצאצאי המייסדים השפעה רבה. כשמשפחה מנפיקה חברה לציבור היא בדרך כלל שומרת לעצמה החזקות משמעותיות. דוגמה לכך היא הקמעונאית וול-מארט שבה מכהנים במועצת המנהלים רוב וג'ון וולטון, הבנים של המייסד האגדי, סם וולטון. במוטורולה מכהן כריס גלווין, נכדו של מייסד החברה, כמנכ"ל. ברשת בתי הכלבו נורדסטורם המשפחה מחזיקה ב-24% מהמניות, ובקוקה קולה שמרה משפחת וודרף על השפעה עצומה.

דבר דומה יקרה גם בחברות שהוקמו בעשורים החולפים, כמו דל קומפיוטר, מיקרוסופט והום דיפו, כשהמייסדים יעבירו את מניותיהם לדור הבא או לנאמנויות בשליטה משפחתית, אומר אמאר בהיד, מחבר הספר "השורשים והאבולוציה של עסקים חדשים". כיום יש למשפחות המייסדים כוח השפעה ב-45%-35% מ-500 החברות הבורסאיות הגדולות בארה"ב, בהתאם להגדרת "כוח השפעה" - כך מעריך ג'ו אסטרחן מהמרכז ללימודי עסקים משפחתיים במכללה למינהל קולס שבאוניברסיטת קנסאו, ג'ורג'יה.

לרוב, בעלי מניות-צאצאים שומרים על פרופיל נמוך. הם מרימים ראש בעיקר כשההנהלה שוגה או שאינה שומרת על ערכי המשפחה, אומר אנדרו קייט, ראש מרכז העסקים המשפחתיים באוניברסיטת לויולה, שיקגו, כפי שעשה ויליאם קליי פורד בפורד מוטור. באוקטובר פיטר נינו של הנרי פורד את המנכ"ל, ז'אק נאסר, ונטל את התפקיד לעצמו.

משפחת פורד שולטת ב-40% מזכויות ההצבעה בחברה, וגם בעבר היא נכנסה לעימותים עם "השכירים". נראה כי המשפחה מסתדרת בעיקר עם בריטים: הסמנכ"ל התפעולי החדש, ניק שילה, מיודד עם פורד. כך גם דיוויד תרספילד, יו"ר פורד אירופה, שעשוי להיות המנכ"ל הבא של פורד.

רוב החברות מתחילות דרכן כעסקים משפחתיים או כחברות של איש אחד, והמייסדים מעבירים את החזקותיהם ליקיריהם. בארה"ב, החזקות אלה מופקדות לרוב בנאמנות בשליטה משפחתית. שניים-שלושה מושבים במועצת המנהלים מקנים למשפחה כוח רב, בפרט אם בני המשפחה מכהנים גם בוועדות המינויים ומפעילים את כוחם בבחירת המנכ"לים. לעתים משפחה כמו משפחת ווטסון ביבמ מפעילה כוח רב על אף שהחזקותיה זעירות. מנגד, החזקות משפחתיות גדולות מסוגלות לשמש גלולת רעל יעילה במקרה של ניסיון השתלטות עוין.

משפחות מסוגלות לשמור על השליטה ביתר קלות אם, כמו במקרה של פורד, מבנה הבעלות בחברה מקנה למספר מצומצם של בעלי מניות זכויות הצבעה מיוחדות. מבנים כאלה נפוצים בחברות מדיה, כמו קבוצת הניו יורק טיימס, שבה שולטת משפחת סלצברגר ב-88% מזכויות ההצבעה, אך ב-17% בלבד מהון המניות. הבורסות בארה"ב, ובמיוחד בבריטניה, אינן מחבבות מבנה מניות כפול כזה.

כמו כן הבורסות בארה"ב ובבריטניה דורשות יחס הוגן לבעלי מניות המיעוט. לעומת זאת באירופה ובאסיה שליטה משפחתית בחברות בורסאיות קלה יותר, מכיוון שהחקיקה המגינה על בעלי מניות המיעוט חלשה, ומכיוון שהחוקים שם מאפשרים רשתות סבוכות של החזקות צולבות, אומר קולין מאייר, פרופסור למינהל באוניברסיטת הרוורד. רשתות כאלה מאפשרות לחברת החזקות משפחתית לשלוט בשלל חברות בורסאיות באמצעות נתחי מניות קטנים, כפי שמשפחת אניילי שולטת בפיאט.

ייתכן שמשפחות באירופה ובאסיה מתערבות בחברות שבשליטתן בתכיפות רבה יותר מבארה"ב ובבריטניה בשל כוח ההשפעה המוגבל של משקיעים מוסדיים סמדינות האלה. בקבוצת מערכות הרכב הצרפתית ולאו וביצרנית המכוניות הגרמנית ב.מ.וו המשפחות השולטות החליפו את ההנהלות כמה פעמים. מנגד, בארה"ב היו כמה מקרים שבהם בעלי מניות חיצוניים נזפו בבני משפחה ואף הדיחו אותם. כך קרה בחברת הטכנולוגיה ואנג ובקבוצת מוצרי החקלאות ארצ'ר דניאל מידלנדס.

מעורבות משפחתית עלולה להזיק לבעלי מניות חיצוניים. במחקר אקדמי שנערך בארה"ב התגלה כי מות בעל עניין בחברה מוביל בדרך כלל לעלייה במחיר מניות החברה, וככל שההחזקותיו גדולות יותר, כך העלייה במניות חדה יותר. טעות לחשוב כי המשפחה מבינה את פעילות החברה טוב יותר ממנהלים חיצוניים, במיוחד לאחר כמה דורות או כשפעילות החברה משתנה. בקבוצת האופנה גוצ'י סכסוכים משפחתיים איימו למוטט את החברה. עורך הדין של המשפחה הציל אותה.

ואולם בכל זאת ייתכן שרגשות המשפחה כלפי החברה שונים מאלה של מנהליה או בעלי המניות האחרים שלה. אדריאן קדברי, צאצא למשפחה שהקימה את קבוצת השוקולד ודברי המתיקה הבריטית, ומי שחיבר עלון בעניין מינהל תקין בחברות משפחתיות, אומר כי הוא מבין ללבו של פורד. "השם שלו מופיע על המכוניות ולכן יש לו מעמד מיוחד של שומר ערכי החברה והמוניטין שלה", אמר קדברי. "כלומר, הוא שונה מבעלי מניות אחרים". לדברי מרילין קרלסון נלסון, ראש קבוצת הנסיעות הפרטית קרלסון קומ