שחקן ישראלי חדש בחלל

מאת אמנון ברזילי

האם יתפתח בישראל ביקוש לתמסורת אינטרנט בלוויינים בשנה הקרובה? אם כן הטכנולוגיה הדרושה לשם כך תהיה מוכנה - בחלל. בימים אלה עודכן תאריך השיגור של לוויין התקשורת הישראלי עמוס 2. אם הכל ילך כשורה, הלוויין ישוגר על גבי משגר הלוויינים הצרפתי אריאן 5 (או אריאן 4) ב-7 בינואר 2003, כחודש לאחר התאריך המקורי שנקבע.

עמוס 2 ינוע בגובה 36 אלף ק"מ מעל קו המשווה במהירות הסיבוב של כדור הארץ (מסלול גיאו-סטציונארי), בסמוך לאחיו הבכור, עמוס 1, המשרת, בין השאר, את חברת הטלווייזיה בלווין YES, רשות השידור, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, גילת רשתות בישראל, וערוצי הטלוויזיה בתשלום HBO אירופה וניקלודיאון אירופה.

קיבולת השידור של עמוס 2 גדולה מזו של עמוס 1, שמלוא כושר השידור שלו מנוצל כיום. בעמוס 2 ניתן יהיה להעביר 230 ערוצי סרטים דיגיטליים, לעומת 150 ערוצי סרטים דיגיטליים בעמוס 1. בנוסף, לעמוס 1 שתי אלומות שידור בלבד, מזרח תיכון ואירופה, בעוד שלעמוס 2 תהיה אלומה נוספת שתגיע לחוף המזרחי של ארה"ב, ובכך תאפשר תמסורת אינטרנט מהירה (פס-רחב) מארה"ב ישירות לבתים בישראל.

כאשר עמוס 2 ישוגר, במפעל הלוויינים והטילים מב"ת כבר יעסקו בתכנון הראשוני של עמוס 3. יכול להיות, אמר דוד פולק, מנכ"ל חברת ח.ל.ל שעמוס 2 נמצא בבעלותה, כי כשנתיים לפני דעיכת עמוס 1 , יהיו שלושה לווייני תקשורת ישראליים בחלל.

במחצית השנייה של העשור ימוקם בחלל, לצד הלוויינים האזרחיים, לוויין תקשורת צבאי בבעלות מערכת הביטחון. כמו הלוויינים האזרחיים, לוויין זה ייבנה במפעל מב"ת של התעשייה האווירית (תע"א). בכך יגיעו לרוויה צורכי השוק הישראלי בתחום לוויינות התקשורת. אך מנכ"ל מב"ת, יצחק ניסן, מציין כי כמו בתחום לווייני הצילום, המפעל נמצא במגעים עם לקוחות במדינות אחרות לבניית לווייני תקשורת. בכך יתגשם החזון של אלוף (מיל') מאיר עמית, לשעבר ראש אמ"ן והמוסד ומנכ"ל כור, וכיום יו"ר מועצת המנהלים של ח.ל.ל, להפוך את ישראל למעצמה בתחום לווייני התקשורת.

כיום ישראל נמנית עם 8 המדינות החברות במועדון אקסקלוסיווי של במדינות המפתחות ובונות לווייני תקשורת (ביחד עם ארה"ב, רוסיה, סין, יפאן, צרפת, בריטניה גרמניה). בינואר 2001 נחתם החוזה בין מב"ת לבין חברת ח.ל.ל לפיתוח ולבניית עמוס 2 , ולפיו מחיר הלוויין הוא 570 מיליון שקל. במחיר זה כלולות הוצאות השיגור, בסך 170 מיליון שקל, והוצאות ביטוח של כ-90 מיליון שקל. השאר, כ-310 מיליון שקל, הם עלות בניית הלוויין והקמת תחנת קרקע. ח.ל.ל שילמה למב"ת מקדמה של כ-63 מיליון שקל, והמשך התשלומים יעשה בהתאם "לאבני דרך" שנקבעו כחלק מהתקדמות הפרויקט.

דרך ארוכה עברו התע"א וח.ל.ל מאז הפיתוח, הבנייה והשיגור של עמוס 1 באפריל 1996. ההשקעה בלוויין הראשון בסוף שנות ה-80, היתה כולה של תע"א. שר האוצר באותה עת, שמעון פרס, ראה את האפשרויות שגלומות בפרויקט, והעניק לתע"א את הערבויות הנדרשות לגיוס ההלוואות בהיקף של 150 מיליון דולר.

בגלל ראשוניות הפרויקט, עלותו היתה גבוהה יותר - כ-180 מיליון דולר. כשליש מההוצאה היה עבור פיתוח, שליש על בנייה ושליש על שיגור, ביטוח ותחנת קרקע. וכך, אף על פי שעמוס 2 יהיה גדול ומשוכלל יותר מעמוס 1, עלותו הצטמקה בעשרות מיליוני דולרים.

בספרו האוטוביוגרפי "ראש בראש", כותב מאיר עמית שהרעיון לבניית לוויין תקשורת נולד בפגישה שקיים בניו יורק ב-1981 עם ידידו מתקופת המוסד, חזי כרמל. תחילה ביקשו השניים לעניין את חברת פרצ'יילד האמריקאית. בשיחות עם הנהלת החברה התברר כי מבחינת סדר הקדימויות, יש לשריין תחילה את המקום בשמיים (אשנב או slot בשפה המקצועית).

עמית וכרמל פנו לארגון הבינלאומי ITU המופקד על הקצאת אשנבים בחלל. אך התברר כי רק ממשלות ולא חברות פרטיות, יכולות לשריין אשנב בחלל. כאן סייעו לעמית קשריו הפוליטיים (היה ח"כ מטעם ד"ש ושר התחבורה בממשלת בגין הראשונה). שר התקשורת דאז, מרדכי ציפורי, תמך ביוזמה והתוצאה היתה שעמית וכרמל קיבלו אישור של ממשלת ישראל לפעול בשמה. לצמד נוספו משקיעים נוספים, ובהם ז'אן פרידמן מצרפת ואנשי עסקים יהודים מארה"ב. אך התקווה שפרצ'יילד תבנה את הלוויין התבדתה והיוזמה הוקפאה.

חלפו חמש שנים. ב-1986 נודע לעמית כי התע"א מפתחת את לוויין הצילום אופק. הוא פנה ליו"ר מועצת המנהלים של התע"א באותה עת, אלוף (מיל') דוד עברי, והציג בפניו את רעיון לוויין התקשורת. עברי התלהב. כרמל הציע את השם עמוס, ואף מצא לכך תימוכין בספר עמוס:"הבונה בשמים מעלותיו..."

בתחילת הדרך הוחלט שעמוס 1 יהיה בבעלות התע"א, אך שהניהול והשיווק של שירותי התקשורת הלוויינית יהיו בידי חברת ח.ל.ל שייצגה את המשקיעים. לצורך גיוס ההון לבניית עמוס 2 שונתה הבעלות בלוויין העתידי.

כיום מתחלקת הבעלות בח.ל.ל ובלוויין בין ארבעה שותפים, בחלקים שווים: התע"א, קבוצת היזמים עמית, כרמל ומשפחת רוטלוי, חיים מר ובניו ויורוקום שבבעלות שאול אלוביץ. בסוף 2000 גויס מרבית הכסף לעמוס 2 באמצעות הלוואות מבנקים ישראליים. התנאי של הבנקים היה שחברת ח.ל.ל תתרום את חלקה בגיוס ההון. ואמנם הבעלים השקיעו 40 מיליון דולר באמצעות הלוואות שנטלו מהבנקים. בסך הכל גויס סכום של כ-145 מיליון דולר.

בין עמוס 1 לעמוס 2 הבדלים ניכרים: הראשון שוקל 996 ק"ג והשני 1.3 טון. ממשקל הלוויין נגזרים גם ביצועיו של המטען הייעודי (מטע"ד). על עמוס 1 יש שבעה משיבים (transponders) ועוד שני משיבים רזרוויים. על עמוס 2 יהיו 11 משיבים ועוד שלושה רזרוויים. וכאמור, על עמוס 2 יותקנו שלוש אנטנות לעומת השתיים המותקנות בעמוס 1, והוא יוכל לשדר עד החוף המזרחי של ארה"ב. לדברי מנכ"ל ח.ל.ל פולק, כיום תלוי עמוס 1 בלוויינים מתווכים המשדרים עד ארה"ב, תלות שעולה כסף ופוגעת בהכנסות.

בדו"ח שפירסם מבקר המדינה על לוויין התקשורת נאמר כי הפרויקט נכשל מבחינה כלכלית, והפסדיה המצטברים של התע"א מסתכמים בעשרות מיליוני דולרים.

פולק אומר כי כבר בעת