וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

גרמניה מסרבת להגדיל את תוכנית התמריצים - על אף בקשת ארה"ב

הראלד טריביון

10.3.2009 / 10:24

אישרה בינואר תוכנית תמריצים בסך 50 מיליארד יורו - היקף קטן אף מהערכות האנליסטים



בגרמניה בימים אלה מתנהל דיון ציבורי - אשר יתכן ומתנהל למעשה בעולם כולו - בנוגע לטיפול במשבר הכלכלי העולמי: האם להגדיל, או לא להגדיל, את תוכנית התמריצים המקומית. ממשלת גרמניה עד כה בחרה שלא להגדיל.



בימים בהם מנהיגי העולם מתכוננים לפסגת מדינות ה-G-20 ב-2 באפריל, בה הם אמורים להחליט על תגובה משותפת למשבר הכלכלי העולמי, מתגבר הקונפליקט בין האירופאים, אשר רואים את הידוק הרגולציה של המערכת הפיננסית כמשימה העיקרית, ובין האמריקאים, שמתמקדים יותר באתגרים המיידיים ובמציאת פתרון להאטה הכלכלית ברחבי העולם.



ההבדלים בין האירופאים והאמריקאים בולטים בעיקר בגרמניה, בה שנים של צמיחה אשר נבעה מייצור וייצוא מוגברים וההחשדות בקפיטליזם הפיננסי הביאו להתנגדות עזה למדיניות הוצאת הכספים והגדלת הגירעון של וושינגטון.



ובעוד ארה"ב דוחקת במדינות העולם להשקיע מספיק כספים כדי לפצות על הירידה בביקוש, אותה הובילו הצרכנים האמריקאים, גרמניה נותרת בעמדה מתונה יחסית ואישרה תוכנית תמריצים צנועה.



הממשלה של מרקל אישרה תוכנית תמריצים בשווי 50 מיליארד יורו, או 63 מיליארד דולר, בינואר. תוכנית זו היתה קטנה ממה שציפו לה גם מחוץ למדינה וגם כלכלנים בגרמניה עצמה.



גרמניה אינה המדינה היחידה בעולם שחוששת מפני השקעת כספים רבים בתקופה זו. גם יפאן עוקבת בדריכות אחר מכונת הייצוא שלה - בעוד זו קורסת - אך מערכת פוליטית בלתי מתפקדת וחוב ציבורי גבוה מגבילים את תגובותיה.



בגרמניה, היעדר ההשפעה המוחשית של המשבר הכלכלי על התושבים, כמו גם חוסר אמון מושרש בהגדלת ההתחייבויות הכספיות של הממשלה, מחזק את התנגדות המדינה לעשות יותר - כך העריכו אנליסטים. ורק בימים אלה נפתח למעשה הדיון האם המודל הכלכלי המתבסס רבות על יצוא צריך להשתנות לטובת הביקוש המקומי.



התפתחויות פוליטיות בגרמניה הותירו את מרקל עם מעט מאוד מרחב תמרון. הבחירות בגרמניה צפויות בספטמבר, ולכן ניתן להבין למה היא ממאנת לבצע השקעות גדולות מימדים. האופוזיציה, הדמוקרטים החופשיים - אותה היא מקווה למשוך לקואליציה מסורתית לאחר הבחירות - תטען כי היא קנתה את קולות הבוחרים. מרקל חווה גם לחץ מצד המפלגה שלה עצמה.



בקרב הגרמנים ישנה תמיכה במדיניות החסכנות בגלל ההיסטוריה שלה: חסכונות הגרמנים נמחקו על ידי מדיניות שיצרה היפר-אינפלציה בשנות ה-20' של המאה שעברה, והמטבע הגרמני נותר חסר ערך אחרי מלחמת העולם השניה.



הטענה של מרקל בוויכוח היא שאם גרמניה, המדינה הגדולה באירופה, תיאלץ להשקיע סכומי כסף גדולים על תוכנית התמריצים - היא יכולה לגרור איתה למטה את היבשת כולה בטווח הארוך, מכיוון שהיא תיכנס לחובות גדולים שיאלצו אותה להעלות מסים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully