>> התדירות הגבוהה של ישיבות האג"ח בשוק ההון המקומי הביאה את הנוכחים ואת נציגיות הנאמנים לרמת היכרות מרשימה. כך, בישיבת בעלי האג"ח ביום שני של אלוני מיתר האווירה היתה עליזה. "הסתפרת", העיר מחזיק אג"ח מוסדי לרעהו. "אני מתכונן לתספורת כאן", השיב ה"מסופר" בבדיחות הדעת. "אני רואה שכולם פה מכירים", העיר אחד ממחזיקי האג"ח הפרטיים. "אנחנו נפגשים הרבה בנסיבות אלו, לצערנו", השיבו לו המוסדיים.
ואולם למחזיקי האג"ח של אלוני מיתר אין הרבה סיבות לשמוח. שתי העסקות שקידמה החברה תקועות והאג"ח של החברה נסחרת בתשואה של 80%.
בין המשקיעים של אלוני מיתר נמצאים לבד מקרנות הנאמנות וקופות הגמל של הציבור, גם אנשי עסקים מוכרים כמו את רמי אונגר, הבעלים של טלקאר, יבואנית דייהטסו וסאנגיונג; רוני בירם, מבעלי אקסלנס; אהרון כהן, הבעלים של קבוצת פאי פיננסים; ואלי אונגר, לשעבר מנכ"ל הבנק למסחר.
כל אלו הגיעו לשם בעקבות חבר - אריה ובר - דמות מוכרת בשוק ההון המקומי, שהיה ראש אגף לניירות ערך בבנק מזרחי טפחות ועומד בראש קבוצת השליטה של אלוני מיתר. במארס 2007 רכש ובר 10% מאלוני מיתר יחד עם בעלי מניות נוספים.
מיד לאחר הרכישה החליט ובר להוביל את החברה החדשה לאחד העם. הפעילות הצנועה של החברה - השכרת חדרים בבית אורן באילת לעובדי מלון סמוך, ובעלות על קרקע חקלאית בנבטים - הובילה לקשיים בהנפקה. ואולם עם חתמים נחרצים (פועלים אי.בי.אי) והרבה חברים בשוק הצליח ובר להביא את אלוני מיתר לבורסה.
בשוק ההון מספרים שוובר הבטיח שהכל יהיה בסדר, ואם צריך הוא אפילו יביא קצת כסף מהבית. בין המוסדיים שמושקעים כיום באלוני מיתר ניתן למצוא את פסגות, הראל-פיא, אי.בי.אי, מנורה ופועלים סער. ואולם אחרי שנתיים באחד העם, אלוני מיתר מתקשה לספק את הסחורה. החברה התקשרה בשתי עסקות נדל"ן, בפולין ורומניה, שלא התקדמו - והכסף שהועבר בעבורן עדיין לא חזר.
המוסדיים טוענים כי התנהלות החברה סביב עסקות אלו רשלנית ורוצים את כספם חזרה. לשם כך הם אף שכרו את עורכי הדין רענן קליר ואלון בנימיני ממשרד קליר-בנימיני.
באסיפת בעלי האג"ח הועלתה הצעה למשקיעים "להסתפר" ולשלם להם 37 אגורות לאיגרת, בעוד היא נסחרת ב-24 אגורות. ההצעה כוללת תשלום גם לחברה, המחזיקה 18% מהסדרה. אם החברה היתה משלמת רק למחזיקי האג"ח החיצוניים, נטען בישיבה, תשופר ההצעה ל-45 אגורות לאיגרת.
בעלי האג"ח החליטו להתאסף שוב בעוד שבועיים כדי לקבל הצעה משופרת.
שתי העסקות שהביאו את אלוני מיתר למצבה העגום מעניינות.
ביולי 2008 הודיעה החברה כי ניתנה לה אופציה לרכישת קרקע בבוקרשט ללא תשלום, והיא בוחנת את ההשקעה. במקביל, העניקה החברה באופן תמוה וללא בטוחות הלוואה לשני אנשי עסקים ישראלים שעמם התקשרה בקבלת האופציה, רון הרברט ורפי טל.
בנדיבות העניקה אלוני מיתר לשניים כ-3 מיליון שקל לתקופה של חודשיים. כשהחליטה אלוני מיתר שלא לממש את האופציה, היא פנתה לשניים וביקשה שיפרעו את החוב.
משלא חזרה ההלוואה, יותר משנה לאחר המקרה, נזכרה החברה בסוף דצמבר 2008 ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב בקשה לביצוע שטר חוב, שנחתם בידי הערבים להחזר ההלוואה. בד בבד הגישה החברה בקשה לנקיטת הליכים נגד שניהם, והוטל עליהם צו עיכוב יציאה מהארץ.
העסקה השנייה תמוהה אף יותר. בסמוך להנפקת אלוני מיתר חתמה החברה על מזכר עקרונות עם חברת איזפול לרכישת 30% מזכיות קרקע בעיירה פיאסצ'נו, פולין. מי שעומד מאחורי איזופול הוא עו"ד משה טייטלבוים. טייטלבוים התריע בפני אלוני מיתר שאינו מחזיק עדיין בזכויות והן אמורות לעבור אליו מבעל הקרקע. למרות זאת, שוב היו נדיבים באלוני מיתר והעבירו לו 3.5 מיליון יורו (כ-18 מיליון שקל). טייטלבוים לא הצליח לקבל את הזכיות על הקרקע והעסקה נתקעה.
החברה פנתה לערבים להלוואה - טייטלבוים ושותפו ארז מדמון - אבל בתחילת פברואר שלח מדמון לחברה מכתב שאינו ערב להלוואה.
מדמון טוען שהערבות ניתנה על סמך מצגי שווא של ובר. בנוסף, טוען מדמון, כי ובר חתם על כתב שיפוי, המשפה אותו על כל נזק שייגרם לו כפועל יוצא מהסכם ההלוואה.
ובר מכחיש את הטענה, ובעלי האג"ח יכולים להיות רק מופתעים.
הכסף של בעלי האג"ח שימש להענקת הלוואות נדיבות ללא בטוחות
מאת שרית מנחם
11.3.2009 / 7:08