תנו לחוקרים ליהנות מפירות המחקר

>> באחרונה פירסמה הוועדה להתקשרויות של משרד הבריאות כי ב-2008 השקיעו חברות מסחריות במחקר רפואי בבתי החולים בישראל 271 מיליון שקל, אך הפוטנציאל גדול בהרבה.

עם ניהול נכון יותר ומיצוי טוב יותר של הפוטנציאל - נוכל להביא לכך שחברות מסחרית יתנו יותר כסף לבתי חולים ולאוניברסיטאות. עם הכסף הזה נוכל להגדיל את השכר למרצים ולרופאים, להגדיל את מספר החברות הישראליות ולמנוע בריחת מוחות לחו"ל.



מה הם החסמים שמונעים מאתנו למצות את הפוטנציאל הענק הטמון פה? הבעיה הראשונה היא המודעות של החוקרים עצמם. בשנים האחרונות עלתה רמת "המודעות התאגידית" במכוני המחקר בישראל לנושא של "מסחור תגליות" ואפשרות לעשות כסף ממחקרים פורצי דרך. כל האוניברסיטאות ובתי החולים כבר הקימו לעצמם חברות מסחור, שיגנו על הפטנטים שיתגלו ויידעו לייצר כסף מאותם פטנטים - בהן ידע, הדסית וקרנות המחקרים של בתי החולים. ואולם למרות העלייה במודעות, עדיין יש חוקרים ומדענים רבים שלא הפנימו את השינוי בחוקי המשחק ומעדיפים לעסוק במחקר בסיסי - ולא במחקר יישומי ובתגליות פורצות דרך. את השינוי במודעות צריך להעמיק ולדאוג לכך שהוא יחלחל עד לאחרון החוקרים.



הבעיה השנייה היא בעיית התגמול. לפי החוק הקיים כיום בישראל, כל המצאה או פטנט של עובד במגזר הציבורי שייכת למעביד, כלומר, למוסד שבו הוא עובד. עד היום לא שונה את החוק המנדטורי הזה. נכון שבפועל מוסדות מחקר ממשלתיים משתפים את החוקר בכ-40% מפירות המחקר. ואולם למרות זאת, ההרגשה בשטח היא של התמרמרות וקיפוח, והרבה מדענים וחוקרים כבר ניסו לעקוף את החוק הזה.



לעומת זאת, יש מוסדות שכבר הגיעו להסכמות עם החוקריהם על חלוקה הוגנת יותר של הכספים שיתקבלו כתוצאה ממחקר או תגלית של אותם חוקרים. לבעיית התגמול יש משמעויות רבות: המדענים מרגישים שהם מקבלים פחות ממה שמגיע להם, המערכת לא מעודדת את החוקרים והחוקרים אינם ממהרים לפרסם את תגליותיהם.



כדי לעודד את המחקר היישומי ואת הרוח היזמית של החוקרים יש ליצור שיטה אחרת של תגמול, המבוססת על הגדלה מהותית של חלקו של המדען בפירות המחקר. יש להקדים את התגמול של החוקר בטווח הקצר, על חשבון הטווח הארוך, ולתמרץ במענק אישי עם קבלת התקבולים הראשונים בגין פירות המחקר. בנוסף, לא פעם החוקר מתוסכל, מכיוון שהוא מרגיש שההמצאה יצאה מידו ואין לו שליטה בעתידו. שיתוף אמיתי יסייע מאוד להגברת המוטיווציה.



במבט של עשר שנים לאחור יש שיפור בהתנהלות הממסד הרפואי והמחקרי המעודדת פיתוח והמצאה של פטנטים ויישומים חדשים. מה שעדיין חסר הוא ההבנה שחייבים לתת לחוקרים עצמם את התמריצים, התנאים והכלים שיעודדו אותם לעבוד על מחקרים יישומיים.



הכותב הוא מנכ"ל חברת מיקרומדיק