דילמת השימוע

>> הדילמה אם להתייצב לשימוע בפרקליטות עלתה לכותרות בימים האחרונים בעניינו של עו"ד ד"ר יעקב וינרוט בפרשת שוקי ויטה. בפרשה הזו ממליצים עורכי דינו המלומדים של וינרוט לקיים הליך שימוע כנגד דעתו החולקת של לקוחם, בעצמו פרקליט מוערך, שידוע בהתנגדותו הגורפת לקיום הליך כזה גם ללקוחותיו שלו.

חוק סדר הדין הפלילי מטיל על רשויות התביעה חובה ליידע חשוד בעבירה מסוג פשע על הכוונה להעמידו לדין. ב-2005 הוסדרה בחוק זכות השימוע לחשוד שקיבל הודעה כזו. התיקון לחוק בא להסדיר פריווילגיה שניתנה במשך שנים רק לאנשי ציבור משום שהגישה הרווחת היתה שהם נפגעים במיוחד מכתב אישום נגדם. גישה זו פגעה בעקרון לפיו "הכל שווים בעיני החוק". לכן תוקן החוק על מנת שתובטח הזכות לשימוע לכל מי שהוחלט להעמידו לדין בעבירות חמורות.



לעתים אפילו זיכוי בדין אין בו כדי לתקן נזק שנגרם באישום בלתי מוצדק. הגם שכל נאשם מוחזק חף מכל עבירה, אין להתעלם מכך שהליכי משפט בישראל ממושכים, מסועפים, גורמים לעתים לעינוי דין ולפרסום שבצדם פגיעה קשה. החלטה להעמיד לדין פוגעת בכל אדם וראוי לתת הזדמנות למנוע החלטה זו.



הליך השימוע מציב קונפליקט בפני הסנגור הפלילי. מחד גיסא, אם יגרום לכרסום בראיות באופן שייטה את הכף לטובת הלקוח, יש ביכולתו לעורר ספק סביר שימנע העמדה לדין. מאידך גיסא, הסנגור חושף את קו ההגנה, דבר שעשוי לשמש נגד לקוחו בהליך המשפטי.



הליך השימוע מעלה בעיתיות נוספת: כיצד יכול סנגור לכלכל צעדיו ללא מלוא חומר הראיות? החוק קובע כי זכות העיון בחומר חקירה מוקנית לחשוד רק מעת שהוגש כתב האישום נגדו והתיקון לחוק שהסדיר את זכות השימוע לא שינה הסדר זה. במקום למצוא לבעיה פתרון בחקיקה, אומץ פתרון בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה (שאין להן תוקף משפטי מחייב) המאפשר קבלת עיקרי חומר הראיות, לפי שיקול דעתה של התביעה.



בעתירה שהגיש הנשיא קצב התייחס בג"ץ לבעיה וקבע: "יש לשקול, כמובן, בכל מקרה ומקרה מהו היישום הנכון של ההנחיה ולמסור למבקש השימוע את עיקרי חומר הראיות. לעתים מחייב הדבר היקף רחב יותר של גילוי ולעתים היקף צר" (בג"ץ 2678/07). כך, הסנגור נתון לחסדה ולשיקול דעתה של התביעה.



ההנחיות גם קובעות כי חשוד השותק בחקירה בעניין מסוים, רואים אותו כמי שוויתר על זכות השימוע. כך גם מי שאינו משתף פעולה עם חוקריו. בעיני, אל לתביעה למנוע את זכות השימוע ממי שבוחר לקיים זכותו שבדין לשתוק.



לדעתי, התשובה לשאלה אם כדאי לנצל את זכות השימוע תלויה בנסיבות כל מקרה. אל לסנגור להיחפז במימוש זכות השימוע. כדי לקבל החלטה כזו מומלץ להכין את התיק, לבחון את הראיות וכן להסתכל על מצב הדברים בראייה של תובע, ורק לאחר מכן לקבל החלטה מושכלת בדבר מימוש הזכות.



-



הכותבת היא שותפה בכירה, מנהלת מחלקת ני"ע, שוק ההון ועבירות צווארון לבן במשרד עו"ד גדעון פישר ושות'