מגדל העמק 2009: 40 משרות פנויות וזינוק של 20% במספר המובטלים

>> אם הייתם נקלעים לסטקייה של סמדי במרכז המסחרי של מגדל העמק בצהרי היום לפני שש שנים, רוב הסיכויים שלא הייתם מצליחים למצוא מקום פנוי. במסעדה שלה ביקרו בדרך קבע עובדי ההיי-טק מאזור התעשייה הסמוך, מצוידים במזומנים וברעב לקציצות החריפות המפורסמות שלה. אך השבוע, בעיצומה של ארוחת הצהריים, המקום עמד כמעט שומם. רק שלושה שולחנות מאוכלסים בלקוחות ותיקים.



לדברי בעלת המקום, סמדר ועקנין, היקף ההכנסות בשלושה החודשים האחרונים, מאז החלו גלי הפיטורים בעיר, צנח בכ-70%. "אני חיה מההיי-טק", היא אומרת. "כבר היו תקופות חלשות בעבר אבל דבר כזה אני לא זוכרת. מצאתי את עצמי לא אחת עומדת כאן מובטלת. המצב הידרדר עד כדי כך שלא עמדתי בתשלומי המשכנתא ונאלצתי למכור את הבית. אני רק מקווה שהמצב לא יהיה יותר גרוע כי כך אי אפשר להמשיך".



בשנים האחרונות נהנתה מגדל העמק מעדנה מסוימת. אזורי התעשייה שבצפונה ובדרומה פרחו, החברות בתחומם התרחבו, והעיר הקטנה שבעמק יזרעאל נהפכה למוקד משיכה לעובדים מכל יישובי האזור. העיר מעסיקה כיום יותר מ-6,500 עובדים, מחציתם תושבי העיר.



אלא שבחודשים האחרונים היכה המיתון העולמי בבטן הרכה של העיר. זה התחיל עם מפעל קמטק שפיטר בנובמבר 2008 כ-40 מתוך 180 עובדים; כחודש לאחר מכן חברת טאואר סמינקונדקטורס פיטרה כ-200 מתוך 1,200 עובדים. בינואר השנה פיטר מפעל פלקסטרוניקס כ-200 מתוך כ-1,000 עובדים. וישי פיטרה 400 עובדים ברחבי הארץ, מתוכם גם עובדים במפעלה במגדל העמק המעסיק כ-350 עובדים. וממש בימים אלה, במרחק קילומטרים ספורים, מתבצרים 200 עובדי מפעל עוף העמק ברמת ישי בחצר המפעל וממתינים לגורלם.



הנתונים היבשים של שירות התעסוקה מדברים בעד עצמם: מספר המובטלים בינואר 2009 גדל בכ-20% לעומת הממוצע בשנה החולפת - והתוצאות ניכרות בכל פינה בעיר. באחד השולחנות בסטקייה יושב אביהו ממן, מנהל צי רכב באחת מחברות ההיי-טק בעיר. לדבריו, בחודשים האחרונים התבקש לעבוד בחצי משרה עד להודעה חדשה וכעת הוא מחפש מקורות נוספים להשלמת הכנסה.



"החברות מצמצמות בכל דבר אפשרי, מחשמל ועד נסיעות. כל הוצאה נבדקת בשבע עיניים ואיפה שאפשר חותכים. מאחר שיש פחות עובדים וחלק מהמפעלים עברו למתכונת עבודה מצומצמת יש פחות עבודה. גם בתחומים אחרים קשה למצוא פרנסה וכמו שזה נראה כרגע המצב רק הולך להחריף".



לא מפוטרי היי-טק מפונקים



לא רחוק משם, בקיוסק של אלפסי, מתכנס הפרלמנט של ניסים לוגסי, שפוטר בסבב הקודם של טאואר לפני כשנתיים ומאז הוא כאן, מוכר פיצוחים, סיגריות ושתייה. "המצב קטסטרופה", אומר לוגסי. "גם בתקופות קודמות של מיתון לא הורגשה כזאת האטה. עסקים נסגרים פה על ימין ועל שמאל ומרגישים ירידה של עד 40% במכירות בכל התחומים - מאוכל ועד בגדים.



"מגדל העמק התגאתה באחוזי האבטלה הנמוכים שבה, אבל עכשיו הם הולכים ועולים. אם לא יעשו משהו כדי לעצור את ההידרדרות נגיע מהר למצב קשה מאוד, הפשע יחזור לעלות ושוב נראה אנשים מיואשים מסתובבים ברחובות".



לצידו יושב יעקב בן מויאל, שעד לאחרונה עבד במחלקת אחזקת המבנים של טאואר וכבר חודשיים מתייצב בלשכת שירות התעסוקה בתקווה למצוא פרנסה חלופית, אך ללא הועיל.



"אני מגיע ללשכה אבל אין להם מה להציע לי", הוא אומר. "אני שם את תביעת האצבע במכונה והיא אפילו לא שולחת אותי לפקיד, פשוט אין עבודות. אני בן 55, רווק, ככל הנראה בגלל זה הייתי בין הראשונים שפוטרו כי חשבו שיהיה לי יחסית קל. אבל האמת היא שהמצב קשה, קשה מאוד. אני שולח עשרות קורות חיים ואפילו לא חוזרים אלי".



בן מויאל מכיר את הטענות המופנות כלפי מפוטרי ההיי-טק, לפיהן הם מפוטרים מפונקים, שנהנו במשך שנים ממשכורות עתק ולאחר פיטוריהם נהנים ממענקים ופיצויי פיטורים מוגדלים. לדבריו, מצבו רחוק מלהיות דומה לדימוי הזוהר. "צריך להבין שהעובדים במפעלים של מגדל העמק הם פועלים לכל דבר, יש פה מיעוט של מהנדסים. יכולתי לתת 240 שעות בחודש כולל שבתות, לילות וחגים והגעתי למשכורת של 7,000 שקל בחודש".



יהיו עוד פיטורים



מבנה לשכת שירות התעסוקה בעיר עומד גם הוא שומם בשעות הצהריים. לבד מהפקידים, השומר ומנהל הלשכה שלום דמתי, אי אפשר היה למצוא בו מובטלים. רובם מגיעים בשעות הבוקר המוקדמות, ממלאים את חובת ההתייצבות וממשיכים לדרכם. לפי הערכות, יש כיום 40 משרות בלבד המחכות לפונים - ואלה אינן זוכות לביקוש, בעיקר בגלל שהן אינן מתאימות לכישורים של דורשי העבודה.



"אנחנו מרגישים את הלחץ שבו מצויים דורשי העבודה יותר מתמיד", אומר דמתי. "יש מצוקה אמיתית של אנשים שפתאום מוצאים את עצמם מחוץ למעגל העבודה ומתקשים למצוא את דרכם חזרה. זה בא לידי ביטוי ברמות החרדה והעצבים וגם בעובדה שמספר המשרות הפנויות שיש לנו להציע ירד באופן דרמטי - מממוצע של 200 משרות ב-2008 לכ-40 בלבד כיום.



"אנחנו מצויים בקשר מתמיד עם בעלי המפעלים באזור והתחזית שלהם היא שהמצב יחמיר והם ייאלצו לפטר עוד עשרות אנשים בעתיד הנראה לעין. בינתיים אנחנו מנסים להתרכז בהכשרות מקצועיות כדי שכשהשוק יתאושש יהיו לאותם מובטלים כלים להציע למקומות עבודה עתידיים".



"עדיפות לתושבי העיר"



ראש העיר מגדל העמק, אלי ברדה, נכנס באחרונה לכהונתו השלישית בתפקיד. בעשר השנים האחרונות ראה את העיר משתקמת ואת אחוזי האבטלה יורדים בה הרבה מתחת לממוצע בעיירות פיתוח דומות, לא מעט בזכות השתדלותו אצל בעלי המפעלים באזור להעדיף את העסקת תושבי העיר.



לצורך כך הוקם לפני כארבע שנים גם המרכז להון האנושי, שאחראי לשיתוף הפעולה עם המפעלים, להכשרות מקצועיות ולשילוב בתעסוקה באזור. בחודשיים האחרונים גם ברדה רואה בעיניים כלות את מפעל חייו מאיים לרדת לטמיון. אך הוא עדיין משתדל לנפק חוות דעת אופטימית זהירה.



"אם יש דבר שלמדנו מהמשבר הנוכחי הוא שאין יותר מומחים", הוא אומר. "אף אחד לא יכול לנבא מה יקרה. אבל ההערכה היא ש-2009 תהיה שנה קשה. התקווה היא שבמחצית הראשונה או השנייה של 2010 נתחיל לראות התאוששות".



ברדה ונציגיו נפגשים באופן קבוע עם נציגי התעשיינים באזור. חוות הדעת שהוא מקבל מהם אינן מעודדות. "לכל אחד מהמפעלים באזור יש מקומות רגישים ואופנים בהם הוא נפגע מהמשבר הכלכלי", הוא מסביר. "אחד מבעלי המפעלים סיפר לי שבארבע השנים שבהן הוא פועל בעיר הוא הרוויח, ואילו ב-2008, בעיקר במחצית השנייה, הוא עבר להפסדים. נכון להיום הוא לא פיטר עובדים ובמקום זה ערך שורה של קיצוצים. אך גם הוא יודע שאם המצב לא ישתפר לא יהיה מנוס מלצמצם גם את מצבת כוח האדם.



"בשיחות האלה אני מדגיש את מתן העדיפות לתושבי העיר והשמירה עליהם במקום העבודה. מהתרשמות שלי בעלי המפעלים בהחלט מביאים את זה בחשבון".



באותה נשימה מזכיר ברדה כי בדרום העיר, באזור התעשייה החדש שגיא 2000, המשותף למגדל העמק ולמועצה האזורית עמק יזרעאל, נמצאים כיום כ-15 מפעלים בשלבי הקמה שונים. לדבריו, נכון להיום אין כוונה לדחות את התוכניות והוא מקווה שבכך תיפתר ולו חלקית מצוקת התעסוקה בעיר.



"אסור לי שלא להיות מודאג", הוא אומר. "אני כל הזמן עם יד על הדופק. אבל אנחנו חיים בתקופה של חוסר ודאות. תמונת העולם אינה שלמה ויש הרבה משתנים שעל רובם אין לנו שליטה. אנחנו רואים את המפוטרים. את הפגיעה בעסקים הקטנים. אם מישהו לא יתערב בקרוב אנחנו נידרדר. כבר חודשים שאין עם מי לדבר בממשלה, אין תוכניות להתמודדות עם המשבר ואני מאוד מקווה שמישהו יתעורר בקרוב. אסור לתת למערכות לקרוס. אני מאוד מקווה שלא יתנו לזה לקרות".