מדיניות ה"כסף הקל" של הפדרל ריזרב במהלך השנים הראשונות של העשור הנוכחי לא גרמו לבועת הדיור בארה"ב - כך כתב יו"ר הפדרל ריזרב לשעבר אלן גרינספאן לעיתון "וול סטריט ג'ורנל".
העלייה בצמיחת סין ושווקים מתפתחים נוספים יצרה מאגר חסכונות עצום, שגרם לירידה בשערי הריבית לטווח ארוך, ואלה בתורם דחקו מטה את ריביות המשכנתאות בין השנים 2000 ו-2005, לפי גרינספאן. ירידה זו בריבית איפשרה לאזרחים ללוות עוד ועוד כספים, בעקבות הריביות הנמוכות - ויצרה בעצם את בועת הדיור, שפקעה בעקבות משבר הסאבפריים.
מאמר זה של גרינספאן הוא חלק מכתב ההגנה של יו"ר הפד לשעבר נגד הביקורת שיוחסה לו בספרים כגון "הבועות של גרינספאן", מאת וויליאם א. פלקנשטיין. הטענות נגד גרינספאן הן שמדיניות הריבית הנמוכה שלו נמשכה תקופה ארוכה מידי וגרמה לבועה בתחומי הנדל"ן והמשכנתאות. התמוטטות שוק הסאבפריים האמריקאי הובילה למחיקות והפסדים בשווי 1.2 טריליון דולר, ולהתמוטטותו של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס האמריקאי.
"בהתחשב בהפרדה שבין המדיניות המוניטרית ובין שיעורי הריבית לטווח הארוך, הגברת ההידוק המונטרי כפי שנקט הפדרל ריזרב בין השנים 2004-2005 לא יכולה היתה למנוע את בועת הדיור", אמר גרינספאן. "על מקבלי ההחלטות להימנע מרגולציה כבדה בניסיון לנווט את הכלכלה האמריקאית בחזרה לצמיחה ומעבר למשבר".
"הפתרונות למצב הזה הם דרישות הון גדולות יותר מחברות הפיננסים ותביעות נוקשות יותר של מבצעי הונאות, לא הגדלת הרגולציה", טוען גרינספאן. "על ממשלות העולם להבטיח ניהול סיכונים אחראי בקרב חברות הפיננסים, אך בה בעת לעודד אותן להמשיך ולקחת סיכונים נחוצים".
גרינספאן בכתב הגנה: צמיחת השווקים המתפתחים גרמה לבועת הדיור בארה"ב ולא המדיניות המוניטרית
סוכנויות הידיעות
11.3.2009 / 10:48