בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה ערעורו של חיים שיבי לביטול עונש המאסר שהוטל עליו

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה היום את ערעורו של איש העסקים חיים שיבי על עונש המאסר בפועל שהטיל עליו בית משפט השלום. שיבי הורשע בבית משפט השלום ע"י השופטת יהודית אמסטרדם בהשפעה בדרכי תרמית על תנודות שערי ניירות ערך.

אמסטרדם שהרשיעה את שיבי גזרה עליו עונש מאסר בפועל של שמונה חודשים וקנס בגובה 40 אלף שקל.

היום דחה הרכב של שלושה שופטים בראשות סגן נשיא בית המשפט המחוזי, יהושע גרוס, את ערעורו של שיבי על הטלת עונש המאסר. אולם בשל נסיבותיו האישיות והיות שזהו עונש מאסר ראשון לשיבי, הקטין ביהמ"ש את העונש לשישה חודשי מאסר בפועל שלא ירוצו בעבודות שירות.

שיבי, המנכ"ל ובעל המניות העיקרי בחברת אטומיק השקעות, החזיק - באמצעות אטומיק - במניות של חברת לומיר אחזקות. באוגוסט 1998 נתן הוראת קנייה לחשבונו האישי של מניות לומיר, בשער שהיה נמוך ב-90% משער הפתיחה.

מייד לאחר מכן נתן הוראת מכירה מחשבונה של החברה של אותה כמות מניות ובאותו שער נמוך. העסקה בין שתי ההוראות הנוגדות בוצעה, ובכך קבע שיבי את שער הנעילה במניות לומיר באותו יום.

לאחר מכן מכר את המניות שהחזיק בחשבון החברה, באותו שער עצמו, לחשבון של חמותו, בעסקה מחוץ לבורסה. כך יצר שיבי מחזור מסחר מלאכותי במניות לומיר והשפיע בדרכי תרמית על תנודות שערי ניירות הערך.

שיבי טען במשפטו כי ביצע את התרמית בשל שיקולי מיסוי וכי לא הפיק מכך כל תועלת. השופטת אמסטרדם דחתה את הטענה וקבעה כי אין להבחין בין מי שמבקש ליצור לעצמו יתרון מיסוי באמצעות הפעלת השפעה על ידי פעולה בשוק לבין עבריין מס אחר שרצונו להפיק רווח במישרין על שער המניה.

שופטי ביהמ"ש המחוזי דחו את כל טענותיו של שיבי. את הטענה כי לשיבי אין עבר עברייני קודם דחו תוך קביעה ש"דווקא העובדה כי מעשהו של המערער לא דרש כל התנהגות עבריינית מוקדמת או תכנון מאומץ מלמדת אותנו אודות הסכנה הנשקפת לציבור המשקיעים בשוק ההון ואת הקלות הבלתי נסבלת בה יכול אדם יחיד לגרום לנזק ציבורי רב משמעות".

על הטענה לפיה לא נגרם כל נזק לציבור המשקיעים אמרו השופטים כי היא אינה מדויקת מאחר שנזק כזה נגרם לחברת לומיר. עוד קובעים השופטים: "בעיקר אין הדברים מדויקים, הואיל וכל פעולה ממין זה מותירה חותמה בכך שהיא פוגעת בבטחון המשקיעים ובקיומו של המסחר הסדיר וההוגן בשוק ניירות הערך".

השופטים דחו גם את טענת שיבי כי לא ניסה להשיג רווח בהזכירם כי הוא "הודה מפורשות כי מטרתו היתה להשיג רווח מיסויי על ידי גרימת הפסדים לחברה? מטרתו היתה ברורה והוא פעל להשגתה באופן מודע ותכליתי". כמו כן, דחה בית המשפט פעם נוספת את חוות הדעת הפסיכיאטרית שהביא שיבי.

בפסק דינם כתבו השופטים כי "דווקא פשטותה של העבירה וה'סטריליות' שבה היא לכאורה מבוצעת מחייבות אותנו לנקוט ביד קשה, אשר לא תותיר כל ספק באשר לחומרתה ותבטא את סלידת הציבור מהתקיימותה".

השופטים דחו את בקשת שיבי להמיר את עונש המאסר בפועל בעבודות שירות בנימוק ש"הקושי בכליאת אדם שניהל את חייו באורח נורמטיווי כאדם מן היישוב נסוג במקרים אלו מפני אינטרס של החברה להטיל אות קלון על מצחו של העבריין".

עם זאת התחשבו השופטים בעובדה ששיבי הוא אב לתינוק בן שנה ושהוא עושה מאמצים לשקם את חייו, והפחיתו את עונשו לשישה חודשי מאסר בפועל.

את המדינה ייצגו בתיק זה עורכי הדין אבי פורג וציפי גז מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה).