אורכית נגד השתלטות עוינת

לאחר שרק לפני חודשים ספורים הכניסה חברת

נטרו (

NTRO

: NASDAQ)

"גלולת רעל" לשימוש, הודיעה היום לראשונה חברה ישראלית על שימוש במנגנון זה, כאמצעי למניעת השתלטות עוינת.

אורכית(

ORCT

: NASDAQ)

, אשר עם שווי השוק הנוכחי שלה לעומת קופת מזומנים גדולה קורצת בהחלט להשתלטות שכזו, הודיעה היום על הכנסה לשימוש של "גלולת רעל".

מועצת המנהלים של החברה אישרה תוכנית אופציות לבעלי המניות, אשר תהיה אפקטיווית החל מה-6 בדצמבר, ומשמעותה היא שבעלי המניות הקיימים יוכלו לרכוש מניות של החברה בדיסקאונט מסוים לעומת מחירן בשוק, במידה שרוכש עוין יאסוף מעל ל-15% ממניות החברה הנסחרות בשוק.

הדאגה של החברה מפני השתלטות עוינת מובנת, מכיוון שהמחיר הנמוך של המניה, העומד היום על 2.4 דולרים, משקף לחברה שווי שוק של 59.5 מיליון דולר בלבד - נמוך בכ-40% לעומת קופת המזומנים של החברה המכילה 101.9 מיליון דולר.

כמו כן, החברה הנפיקה אג"ח להמרה בתחילת 2000, ומאז רכשה חלק מהן והקטינה את חובה מ-94.3 מיליון דולר ל-66.7 מיליון דולר. עם זאת, כשחלק מהאג"ח יומרו למניות ידוללו בעלי המניות הקיימים בחברה, ומחיר המניה עשוי לרדת לרמה נמוכה אף יותר.

התוכנית לא תופעל באופן אוטומטי כאשר משקיע או קבוצת משקיעים ירכשו מעל ל-15% ממניות החברה, אלא בכפוף לתנאים מסוימים המצוינים בתוכנית. בהינתן רוכש עוין של מניות החברה, תופעל התוכנית, ובכך יגדל מחזור המניות של החברה והחזקות הרכישה העוינת ידוללו. תוכנית האופציות תפקע ב-31 בדצמבר 2011, ומועצת המנהלים שומרת לעצמה את הזכות לבטלה מסיבות השמורות עימה במשך 10 הימים הראשונים מהפעלתה.

גלולת רעל אינה מתקבלת בהכרח באופן אוהד על ידי המשקיעים, על אף שהיא מוצגת ככזו המועילה להם. הגלולה כופה על המשקיעים לרוב לרכוש מניות או מביאה לדילול המניות שברשותם. לעתים גם נשאלת השאלה האם אכן טובת המשקיעים עמדה לנגד עיני הדירקטוריון כאשר הכניס את הגלולה, או שמא טובתו שלו.

לדוגמה, גלולת הרעל של נטרו לא התקבלה בעין יפה על ידי אחד המשקיעים, שהגיש נגדה תביעה בטענה שהחברה לא מייצרת תמורה לבעלי המניות, ולכן עליה לבטל את גלולת הרעל ולאפשר השתלטות על החברה שעשויה להניב ערך לבעלי המניות - במידה שהיא מתבצעת בהצעת רכש לציבור. אלא שהחברה קיבלה את אישור בית המשפט בדלאוור, שקבע כי גלולת הרעל חוקית.

אלא שאצל חברות ישראליות החוקים שונים, גם אם הן נסחרות מעבר לים. לדברי עו"ד אורי רוזן ממשרד דנציגר קלגסבלד רוזן, לפי חוק החברות הישראלי החדש, כל רוכש האוסף למעלה מ-25% ממניות חברת המטרה חייב לצאת בהצעת רכש לציבור. עד לחוק החדש היה ניתן לבצע את הרכישה בעסקות פרטיות מחוץ לבורסה. אלא שביצוע עסקות פרטיות היה מונע מבעלי המניות את פרמיית הרכישה, וכן המוכרים לא היו מודעים לכך שמתבצעת השתלטות על החברה. עם החוק החדש, בעלי המניות מודעים לכוונת ההשתלטות ויכולים להעריך האם מדובר בפעולה חיובית או שלילית מבחינתם.

כמו כן, לפי החוק החדש, על דירקטוריון החברה להמציא חוות דעת בנוגע להצעת רכש לציבור שביצע בעל דבוקת שליטה. על הדירקטוריון לחוות דעה האם הצעת הרכש כדאית לבעלי המניות, וכן לציין האם קיימים אינטרסים אישיים של הדירקטוריון בהצעה. לפי חוק החברות החדש, "נושא משרה אשר בתוקף תפקידו מבצע פעולה שמטרתה להכשיל הצעת רכש קיימת או צפויה, יהיה אחראי כלפי המציע (כלומר הרוכש - נ.י) וכלפי בעלי המניות".

קיימים מקרים בהם "גלולות רעל" נועדו להגן על דירקטוריון החברה, ואינן פועלות לטובת החברה או בעלי המניות. "במקרים של גלולות רעל או אמצעי הגנה אחרים שנוקט הדירקטוריון", אומר רוזן, "יש לבדוק האם הפעולה חוקית לפי שני קריטריונים: האם הפעולה נעשתה בתום לב והאם סביר להניח כי נעשתה לטובת החברה ובעלי המניות. הבעיה נעשית סבוכה יותר כאשר לפעמים טובת המשקיעים אינה בהכרח טובת החברה עצמה, כאשר למשל בעלי המניות ירוויחו דווקא מהשתלטות עוינת, ומעוניינים בכסף של החברה ולא בפעילות החברה עצמה". במקרה זה, אומר רוזן, צריכה הבעיה להיפתר כאשר טובת המשקיעים עומדת לנגד השופטים ובכפוף לה טובת החברה.

אם כך, מדוע להקדים תרופה למכה ולצאת עם גלולת רעל עוד לפני הצעת הרכש, בטענה כי מטרתה להגן על המשקיעים, ולא לתת להם להחליט בעצמם?

גלולת הרעל אינה בת יחידה בתחום ההגנה מפני השתלטויות עוינות, וקמו לה אחיות רבות בסוף שנות השמונים, אז רווחו מאוד השתלטויות עוינות. אחת השיטות היא קביעה בתקנון הדירקטוריון לפיה ניתן להחליף מדי שנה דירקטור אחד בלבד. כך, גם רוכש אשר הצליח לרכוש אפילו 60% ממניות החברה לא יוכל להשתלט עליה, אלא רק בתוך מספר שנים. בארה"ב נושא ההשתלטות על חברות מקובל הרבה יותר מאשר בארץ. המניע העומד מאחורי השקעה בחברה בארה"ב עשוי להיות השתלטות עתידית עליה, אשר תביא רווח נוסף לבעלי המניות, בדמות פרמיה על הצעת הרכש.

במקרה של אורכית, מדובר בחברה ישראלית, ועל כן עשויים משקיעים לתבוע את החברה כי הגלולה אינה חוקית. במקרה זה תצטרך החברה להוכיח כי טובת המשקיעים עמדה לנגד עיניה בעת הכנסת הגלולה.