פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כל אחד והאינטרס שלו

      לין נחלץ לעזרת המשק והטייקונים, המזרחי מייקר את הריבית וביבי מזמין בעלי חוב לייעוץ. על תפקיד שר האוצר וקואליציה עם ליבני

      למי אין תוכנית מקיפה להצלת המשק? לכולם יש – לתעשיינים, לכלכלנים, לבנקאים, לאקדמאיים ועכשיו גם לאוריאל לין מלשכות המסחר. היום התבשרנו שלין הגיש לנתניהו - "תוכנית כלכלית ליציאה מהמשבר".

      לין, איש רהוט ומרשים קורא להקטנת הסקטור הציבורי ולפריסת חובות לטייקונים. שיגרתי. משעמם.

      לין מציע רכישת אג"ח קונצרניות על ידי קרנות הפנסיה הותיקות ומתן ערבות מדינה לכספי ההלוואות של עסקים גדולים שתאפשר פריסת חובות של חברות ענק ל-10 שנים בערבות המדינה. אני מציעה שתקראו שוב את שתי ההצעות שהעלה לין – רכישת אג"ח וערבות מדינה.

      מדוע שהמדינה תספק ערבות לטייקונים שהשקיעו כספים אשר גויסו בשוק ההון מהציבור והושקעו בחלקם בחו"ל? המדינה צריכה לערוב לטייקונים שקנו נדל"ן בניו יורק ועומדים מול מחירים קורסים וירידת ערך?. תמוה יותר – טייקון שקנה ברחוב המרכזי של לאס ווגאס אדמה לבניית קזינו ומלון מפואר יקבל ערבות מדינה?

      טייקון שהפך למיני טייקון בגלל שקנה קרקע במוסקבה יעביר את הסיכון לממשלה? מדינה ישראל לא זקוקה לנדל"ן במוסקבה.
      לין ומרעיו יבואו מייד ויגידו שהתמוטטות טייקון תפגע: בכלכלה, בבנקאות, בתעסוקה, ביציבות במשק.

      לין צודק, אבל מכאן ועד מתן ערבות מדינה לעסקי הטייקונים המרחק עצום. אם לממשלה יש עודף תקציבי – ואין לה! שתשקיע אותו ברווחה תשתית, חינוך, אשראי למפעלים בפריפריה ולא ערבות לטייקונים שכשלו בהשקעתם במדינות הים.

      "היועצים" של ביבי מתכנסים

      תוכניות ההצלה השונות מתבססות, בחלקן על שימוש בחסכון (כסף) ציבורי כמו שימוש בכספי קרנות הפנסיה הותיקות והמוגנות המנהלות כ-150 מיליארד שקל. לחילופין, ערבות המדינה הפכה למילת חיפוש פופולרית בשפת המחלצים.
      למי שמתקשה להבין להלן תמונת מצב:

      הגרעון בהכנסות ובתקציב הממשלה ב-2009 יגיע לסכום עתק. לא לוקחים כספי חסכונות ציבוריים טובים ומכניסים אותם להשקעות מסוכנות של נדל"ן, שאיש לא יודע מתי ואם יתאושש.

      העיקרון לפיו טייקון שהסתבך יחולץ על ידי הממשלה, כדי שעובדיו לא יפוטרו – יקר ולא רצוי. עדיף לשלם למפוטרים דמי אבטלה ולא לפדות נכס בקישיניב בערבות מדינה ישראל. באשר להקטנת הסקטור הציבורי – לין מאוהב ברעיון מיום שנכנס לתפקידו. רעיון נכון בבסיסו רק שעופר עיני לא יאפשר ביצועו.

      השבוע, אם ביבי ימצא זמן, הוא רוצה להיפגש עם בכירי המשק להתייעצות כלכלית איך לחלץ המשק ממשבר. ברשימת המוזמנים לפי הפרסומים – לב לבייב, אלפרד אקירוב, אנשי הבנקים, אריסון, תשובה ועוד רבים.

      אנחנו מציעים לביבי רשימת מומלצים משלנו שעברו את המשבר הכלכלי בהצלחה, אלא שחלקם לא כוכבי תקשורת: יוסי אקרמן מ"אלביט" שמנהיג עסק ענק משגשג בזמן משבר, שלמה ינאי מ"טבע" שמיותר להללו, חיים שני שמנהל בכשרון את "נייס מערכות", גיל שויד מ"צ'ק פוינט" שצבר מיליארדי דולרים בשקט וצניעות, חיים כצמן מ"גזית גלוב".

      לאלה אפשר להוסיף את אלי גונן מהתאחדות בעלי המלונות שיזעק את זעקת המלונאים עם ניסיון וכישרון שנבנה מהחלפת 8 שרי תיירות בארבע שנים. גם הפרופסורים אוריאל רייכמן ואברהם פרידמן אורחים רצויים. מהבנקים אלי יונס שמצעיד את "מזרחי" קדימה ראוי להקשבה.

      כמו גם עקיבא מוזס מ"כימיקלים לישראל". היועצים הקבועים: סטף ורטהיימר, אלי הורוביץ, דן פרופר, יוסי ורדי, שלמה דברת, עפרה שטראוס – כמובן רצויים. ביבי יודע שהיועצים מהעבר, אלה שקנו נדל"ן בלונדון ובסנט פטסבורג, נמצאים בקשיים. כיום הם לא בדיוק יועצים שכן הם מדברים מהפוזיציה.

      הגיע הזמן לרענן ולהזמין אנשים חדשים שיציגו רעיונות שונים. אמנם אקרמן ומוזס לא בדיוק מתראיינים ומדליפים, ספק אם הם אוהבי סושי וסיגרים, עם ההצלחות העסקיות שלהם אין ויכוח וזה הקריטריון היחיד להזמנתם.

      מזרחי מעלה ריבית (שיורדת)

      הריבית במשק נמצאת כידוע בירידה. מדדים שליליים ומשבר כלכלי הביאו את הנגיד להורדת ריבית בקצב מהיר. דווקא בסוף השבוע שעבר הודיע בנק המזרחי על ייקור ריבית האוברדראפט ללקוחותיו השכירים.

      הפרשנים הסבירו את ייקור הריבית במזרחי: "העלאת הריבית בבנקים באה כחלק מהעלייה בסיכון במשק בשל הכניסה למיתון". הצעה לביבי – בפגישת הבכירים אצלך שאל את יונס מה הסיפור של העלאת הריבית? כדאי שרוני חזקיהו המפקח על הבנקים יתעניין בנושא. מחנק האשראי לא יוקל בעקבות התנהגות בנק מזרחי.

      ביבי שר האוצר

      לפני שנים ביבי מינה את מאיר שטרית לשר במשרד האוצר. עכשיו, כמועמד לראשות הממשלה ביבי מתלבט בין ארדן, שטייניץ, אדלשטיין וכחלון לתפקיד. ביבי כרוה"מ יפקח על השר שיפעל ויצטרך למידת אחריות שכן הוא ינהל יומיומית שוטף את המשרד.

      מבין המועמדים שהוזכרו אני בעד גלעד ארדן. פרלמנטר צעיר מצוין, ישר, עמלן, מסוגנן. אין לי מאומה נגד האחרים, יש לי הרבה בעד ארדן שהוכיח עצמו כאחראי ואמין. לא הסכמתי עם חלק מדעותיו וטיעוניו בעבר במגוון נושאים, עם זאת אשמח לראותו נוטל אחריות ומציג דור המשך צעיר ובעל תפקיד מרכזי בליכוד.

      בשבוע שעבר קראתי ב"וואלה" לביבי לצרף את ליבני וקדימה לממשלת אחדות במקום לעבור מו"מ משפיל וכאוס שלטוני-כלכלי עם הימין הקיצוני.

      בסוף השבוע נודע שביבי וציפי נפגשו ושוחחו. כמובן שאהוד ברק התעורר מייד לחיים והוא בעד ממשלות אחדות... העיקר שהוא יהיה שר ביטחון. סוג של השפלה קבועה לאיש "האנליטי המבריק". זו התנהגות שגורמת לי בחילה מפוליטיקאים.

      ביבי אולי רוצה ממשלת אחדות רחבה. ספק אם הרצון יהפוך למציאות. היצר להיות רוה"מ ללא רוטציה, ה'מסחרה' שביבי מקווה ליצור עם מופז לאחר הקמת ממשלת ימין, כנראה יגברו על השכל הישר. חוזרים לאופציית ממשלת ימין צרה ואיומה?


      *ד"ר דפנה פפר, כלכלנית, מרצה בכירה במרכז ללימודים אקדמיים