לבטל את החגיגה על חשבון הציבור

>> דו"ח הוצאות הח"כים ליצירת קשר עם הציבור, שפורסם אתמול, מוכיח פעם נוספת שצריך לבטל, ומיד, את תקציב הקשר לציבור. מה הקשר בין מקרר, טלוויזיה, קומקום ומכשיר ג'י.פי.אס לחיזוק הקשר?

מן הראוי שהמחוקקים ייצרו קשר עם הציבור, אבל לצורך כך אין לאפשר להם תקציב בזבוזים שנתי, בעוד שרבים בציבור אינם יודעים כלל היכן ממוקמות הלשכות של הח"כים ברחבי הארץ, ומתי חברי הכנסת טורחים לשבת בהן. שלא לדבר על כך שאצל מרבית הח"כים סיכוייו של אזרחים פשוטים (שאינם חברי מפלגה או מתפקדים בפריימריז) להתקבל לפגישה בלשכה החוץ-פרלמנטרית שואף לאפס.



במקום לשכות חוץ-פרלמנטריות אלמוניות, הכנסת יכולה לשכור במועדים קבועים מערכות משרדים במתנ"סים, במרכזים קהילתיים וברשויות המקומיות בפריפריה, שיועמדו לרשותם של הח"כים המסיירים ברחבי הארץ. מועדי קבלת הקהל של הח"כים יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת, ואף יתאפשר לבוחרים לקבוע עמם פגישה באמצעות פנייה באינטרנט. מהלך כזה גם יחסוך מיליוני שקלים לקופת המדינה, שכן הכנסת היא שתרכוש במרוכז את הציוד המיועד לח"כים בלשכותיהם החוץ-פרלמנטריות, וכך תגרום להוזלת העלויות.



במקום שהח"כים ועוזריהם יתרוצצו בחנויות חשמל בחיפוש אחר ציוד או מכשיר ג'י.פי.אס, תקצה להם הכנסת ציוד תקני אחיד למילוי תפקידם. ולמען ההיגיינה הציבורית: עם פרישתם של המחוקקים, יוחזר הציוד שרכשו אל הכנסת על מנת שישמש את הח"כים החדשים.



כיום יכולים הח"כים הפורשים לרכוש את הציוד שרכשו במחיר נמוך ולקחת אותו אתם לאחר סיום כהונתם בכנסת. אפשרות זו עשויה לעודד ח"כים לבצע רכישות גדולות של מכשירי חשמל בשנתה האחרונה של הקדנציה. זאת, כדי לנצל עד תום את התקציב העומד לרשותם, וגם כדי ליהנות ממנו לאחר הפרישה במחיר מוזל.



הבעיה היא ש"החתולים שומרים על השמנת", וההחלטות בעניין תנאי הח"כים נקבעות בסופו של דבר על ידי חברי ועדת הכנסת. נשאלת השאלה האם מישהו מהם ירים את הכפפה ויפעל לביטול ההטבות המקוממות הללו ולא ייכנע לאינטרס הפרטי המאפשר חגיגת בזבוזים מקוממת על חשבון משלם המסים.