שרי האוצר של מדינות G20 התקדמו מעט בפסגת ההכנה שלהם באנגליה, לקראת פסגת ראשי המדינות שתיערך בלונדון באפריל. השרים הבטיחו להגדיל את הפיקוח על המערכת הפיננסית ולהגדיל את הקצאות הסיוע למדינות עניות. אך בעיקר, שרי האוצר חזרו על התחייבויות קודמות על הגברת הרגולציה, ומיעטו לפרט כיצד יש לנהוג, ומהו בדיוק אותו שיתוף פעולה אליו התחייבו.
לדברי כלכלנים, ישנם כעת שני דברים חשובים: ההתחייבות המשותפת של שרי האוצר לעשות את כל הדרוש על מנת להניע את הכלכלה העולמית, והתוכנית האמריקאית להתמודדות עם נכסים רעילים, אותה צפוי שר האוצר האמריקאי, טימותי גייתנר, לפרסם בימים הקרובים, לפני הפסגה בלונדון.
"השווקים מחכים שקובעי המדיניות ברחבי העולם יעברו משלב ההכרה בבעיה ושלב התכנון, לשלב היישום, והם מצפים כי יעשו זאת בצורה מתואמת", אמר מוחמד אל-אריאן, המנכ"ל השותף של חברת ניהול הקרנות פימקו. "הטיפול בנכסים רעילים הוא תנאי הכרחי להתקדמות".
הקווים המנחים שהציגו שרי האוצר ונגידי הבנקים המרכזיים בפסגת ה-G20 פרשו שורה של הגבלות על סיוע ממשלתי לבנקים, שנועדו ליצור גישה אחידה בין המדינות השונות. עם זאת, מרבית ההנחיות אינן מפורטות, ומותירות בידי המדינות כר פעולה נרחב. שרי האוצר קבעו למשל כי על הממשלות לבדוק כי לבעלי המניות חשיפה מקסימלית להפסדים או לסיכונים לפני שהן מתערבות ומסייעות. עוד נאמר בהצהרה כי על הממשלות לגלות גמישות בהחלטה לאילו נכסים אפשר לסייע, וכיצד יש להעריך אותם.
"נותרנו עם התקווה כי ארה"ב תמצא את גלולת הקסם להשבת השקיפות והאמון למגזר הפיננסי, וכי תמצא אותה בקרוב", אמר מרקו אנונזיאטה, כלכלן ראשי בבנק אוני קרדיט. למעשה, השווקים הפיננסים מחפשים פתרונות מהירים לבעיה מורכבת ביותר. אך כפי שאמר אנחל גוריה, ראש הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), "אין 'שומשום היפתח'. אנחנו לא מדברים על שליפת ארנבים מהכובע".
ממשלות ברחבי העולם כבר התחייבו להזרמת טריליוני דולרים להגדלת הון הבנקים ולערבויות לחובותיהם. בנקים מרכזיים הורידו ריביות במהרה, והזרימו הלוואות קצרות-טווח בהיקפים גדולים לשווקים, על מנת לנסות להפיג את מחנק האשראי. כעת, הממשלות החלו להשיק תכניות השקעה ציבורית בהיקפים גדולים, על מנת לנסות לעודד את הצמיחה הכלכלית, שצפויה להיות שלילית ב-2009, לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה.
צעדים אלה איפשרו להחזיק את הספינה הכלכלית הטובעת מעל פני המים, בעודם מנסים לתקן את הבעיה הקשה ביותר: תיקון המערכת הפיננסית, שלמעשה הפסיקה לתפקד.
קל לומר כי בעיות גלובליות זקוקות לפתרונות גלובליים, בעידן בו הבנקים, השווקים והעסקים פועלים לעתים קרובות על בסיס בינלאומי. אך הממשלות פועלות בתוך גבולות מדינותיהן, ולכן חשוב הניסיון לפעול במסגרת קבוצת ה-G20, קבוצת הכלכלות הגדולות בעולם, שאחראיות לכ-80% מהתמ"ג העולמי יחדיו.
"הדבר החיובי היחיד שאפשר לומר על פסגה זו, היא שמנהיגי המדינות החשובות לכלכלה העולמית לפחות מדברים זה עם זו", אמר תומס מאייר, מומחה לכלכלה גלובלית בדויטשה בנק. "זה אולי לא נשמע הרבה, בעוד מיליוני אנשים ברחבי העולם מאבדים את עבודתם, אך הדיון חיוני ליצירת שינוי".
בימים האחרונים, שווייץ ומדינות נוספות הגיבו ללחץ הבינלאומי הגובר והודיעו כי יקלו במעט את החשאיות הבנקאית שלהן במקרים של חשד להעלמת מס. "מדובר בקפיצת דרך אדירה", אמר גוריה.
השורה התחתונה היא שה-G20, שקל להתייחס אליו בביטול כדיבורים ללא מעשים, הוא תהליך, ולא אירוע. הפגישות מפעילות לחץ והממשלות חוזרות הביתה עם נושאים לטיפול, כשהן מודעות לגישות הקיימות בעולם, ואמורות להשתדל לא לבצע צעדים שיגיעו על חשבון אחרות - אחרת יסתכנו בשפל כלכלי גדול נוסף.
"יש לקוות כי הניצחון בנושא מקלטי המס יעודד אותם להתמודד עם הבעיות הגדולות באמת - מדיניות מגן והמשבר הכלכלי", הדגיש מאייר.
האתגר העומד בפני קובעי המדיניות הוא שעליהם לעשות כל שביכולתם על מנת לייצב את הבנקים והכלכלה, תוך עמידה בהתחייבויות להגביר את הרגולציה ולארגן מחדש את מערכת השווקים הפיננסיים, שהיתה בבסיס הבעיה.
שרי האוצר של מדינות ה-G20 החליטו להתמקד בטיפול בבעיית הנכסים הרעילים
רויטרס
16.3.2009 / 9:40