מתנת הפרידה של אטיאס: מהפכה בענף הטלוויזיה הישראלי

>> ועדת מרדכי מסרה אתמול לשר התקשורת אריאל אטיאס את המלצותיה, שעשויות לשנות באופן מעמיק את מבנה שוק הטלוויזיה בישראל. הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד התקשורת מרדכי מרדכי, כונסה לפני כחצי שנה כדי להמליץ על רפורמות בשוק הטלוויזיה והשידורים. אלה הן הצעותיה המרכזיות:



1. תחום הטלוויזיה המסחרית

הוועדה ממליצה לבטל את שיטת הזיכיונות בטלוויזיה המסחרית, ולעבור לשיטה של רישיונות. כך, במקום שייערך מכרז על שידורי הטלוויזיה - בדומה למכרזים שאליהם ניגשו זכייניות ערוץ 2, רשת וקשת, וכן ערוץ 10 - השידור המסחרי יוענק ברישיון לכל מי שיעמוד בתנאי סף. הדבר עשוי להגדיל את מספר הגופים המשדרים בישראל, אם כי עו"ד דנה נויפלד שהיתה בדעת מיעוט בוועדה, טענה כי הרפורמה דווקא תחזק את ערוצים 2 ו-10 (ראו מסגרת).



לפי המלצות הוועדה, הרישיון יינתן ל-15 שנה. בעל הרישיון יהיה מחויב בהוצאות על הפקות מקור, כפי שמחויבים כיום בעלי הזיכיון בערוצים המסחריים. לפי החוק הנהוג כיום, בעלי הזיכיון מחויבים בהוצאה של 220 מיליון שקל בשנה על הפקות מקור, מהם כ-50 מיליון שקל או 17% מההכנסות - הגבוה מביניהם - אמורים להיות מוקצים להפקות מסוגה עילית. המשמעות היא שזכייניות ערוץ 2, קשת ורשת, שהתחייבו ליותר מכך במכרז שלהן, מרוויחות מהמעבר לרישיון - ואילו ערוץ 10 אינו מרוויח מכך, אלא רק מביטול דמי הזיכיון.



בעל הרישיון יעביר את שידוריו באמצעות כל הפלטפורמות הקיימות - שידור לווייני, שידור דיגיטלי וכמובן טלוויזיה רב-ערוצית - ויהיה מחויב גם בהקמה של חברת חדשות. עם זאת, הוועדה מסייגת את דבריה בעניין זה וקובעת: "ככל שבעתיד יהיו יותר מארבעה בעלי רשיונות, יבחן הגוף המסדיר את הצורך בשידור חדשות כאמור ויסדירו ככל הנדרש". המשמעות היא שכל ערוץ שיקבל רישיון יצטרך להקים חברת חדשות. ואולם הערוץ החמישי שיקום, אם יקום, יוכל לבקש פטור מכך ואולי אף יקבלו.



המעבר לשיטת הרישינות יחל בינואר 2012. אם בעלי הזיכיונות כיום בערוצים 2 ו-10 ירצו להמשיך לשדר במסגרת הזיכיון שיש להן כיום, הן יוכלו לעשות זאת עד שנת 2015. אם הם ירצו לעבור לרישיון, הם יצטרכו להשתתף במכרז על מתן הרישיון לערוץ (כולל אפיק השידור, הסמל המסחרי וחברת החדשות) מול קבוצות אחרות שינסו לזכות ברישיון על אותו ערוץ. בכל מקרה, סכום ה-BID (דמי זיכיון) ששילמו מראש הזכייניות הפועלות כיום, לעשר שנים (עד 2015), לא יוחזר להן.



הוועדה ממליצה גם להקים קרן חדשה להפקות מקור, שתתבסס על כספי פיקדון של בעלי הרישיונות, ערבויות שיחולטו מהם או כספים מדמי הרישיון שלהם. ההערכה היא שהיקף הקרן יגיע ל-30 מיליון שקל בשנה, והיא תנוהל בידי הגוף המסדיר החדש שיוקם.



2. תחום הטלוויזיה הרב-ערוצית



הוועדה ממליצה לאפשר שידור פרסומות בכבלים ובלוויין. רפורמה זו אמורה להתחיל אף היא בינואר 2012, והיא תושק במקביל לרפורמה נוספת שתצא לדרך באוגוסט 2012 ותחייב את חברות הכבלים והלוויין (HOT ו-yes) בשיווק של חבילת ערוצים צרה. חבילה זו תכלול רק את הערוצים הפתוחים בישראל (1, 2, 10, 33 ו-99) וכן כל ערוץ חדש שיחל לפעול באותה שנה ברישיון. היא תוצע ללקוחות במחיר מופחת.



לפי הצעה זו, הלקוח יוכל להרכיב בעצמו חבילת שידורים לפי טעמו, ולא יהיה מחויב לרכוש חבילה גדולה ויקרה שמכתיבה החברה, כפי שנהוג כיום. חברות הכבלים והלוויין אמורות לפצות עצמן על הפגיעה בהכנסות כתוצאה ממכירת החבילה הצאה באמצעות ההיתר שיקבלו לשדר פרסומות.



מנכ"ל משרד התקשורת התייחס לעניין: "כיום מציעים בכבלים ובלוויין חבילה יקרה, שכוללת ערוצים רבים. לא כל הצרכנים מעוניינים לראות את כל הערוצים האלה, אבל הם משלמים על כולם".



חבילת הערוצים הצרה תוצע ללא קשר להשקתה של חבילת ערוצי החינם - ה-DTT. מדובר בתשתית דיגיטלית שנפרשת בימים אלה, שתאפשר לקלוט את הערוצים הפתוחים בחינם לאחר רכישת ממיר בעלות חד-פעמית של כ-400 שקלים. חבילה זו תיכנס לשימוש באוגוסט 2009.



3. תחום הרגולציה על השידורים



בתחום זה מציעה ועדת מרדכי רפורמה שנבחנה כבר פעמים רבות בעבר: איחוד גורמי הרגולציה בענף התקשורת והקמה של רשות תקשורת לאומית. לחילופין, מציעה הוועדה מתווה מצומצם יותר, שיכלול איחוד של מועצת הכבלים והלוויין עם מועצת הרשות השנייה - רעיון שזכה בעבר לכינוי "ברית המועצות".



כך נכתב בדו"ח: "יש ליישם את החלטות הממשלה הקודמות, שקבעו כי יש להקים רשות לאומית לתקשורת. רשות זו תמלא, בין היתר, את תפקידי שני הגופים המסדירים כיום את תחום השידורים בישראל (המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו). אם מסיבות שונות לא תוקם רשות לאומית לתקשורת, מומלץ לפעול לאיחוד שני הגופים המסדירים את תחום השידורים בישראל לגוף אחד, כשלב ראשון בדרך להקמת רשות לאומית לתקשורת".



הרעיון לאחד את הפיקוח על גופי התקשורת בישראל עלה כבר ב-1995, בתקופת כהונתה של שולמית אלוני כשרת התקשורת. הוא שב ועלה בתקופת כהונתו של ראובן ריבלין במשרד התקשורת וכן בתקופתה של דליה איציק כשרה במשרד. ואולם ההצעה מעולם לא עברה לשלב ביצועי, מהסיבה הפשוטה שהקמת רשות כזו מחלישה את מעמדו של משרד התקשורת ושל השר המכהן בו. בשל כך, קשה להעריך בשלב זה אם השר הנכנס למשרד התקשורת יאמץ את ההמלצה, מה שעשוי להחליש את מעמדו, או שיעדיף לשמור על כיסאו וכוחו.



4. תחום עמלות הפרסום



הוועדה ממליצה באופן עמום לבחון מחדש גם את תחום עמלות הפרסום. "משרדי הממשלה השונים יבחנו את הצורך ואת אופן ההסדרה הנדרש בעניין עמלות הפרסום, בכל המדיות ובמגמה לסיים זאת עד מחצית שנת 2010".



5. תחום התמלוגים ועדת מרדכי מציעה לבטל את התמלוגים שישלמו למדינה הערוצים המסחריים (בעלי הרישיון) וחברות הכבלים והלוויין, החל בשנת 2012. שיעור התמלוגים שמעבירים הגופים המשדרים כיום הוא כ-2% בלבד מהכנסותיהם, ואינו מהווה נטל גדול עליהם.



כל המלצות הוועדה צריכות להתקבל בהליך חקיקה, וכפי הנראה משרד האוצר ינסה להכלילן בחוק ההסדרים ל-2009 או בזה שאחריו. כך או כך, שר התקשורת הבא יוכל לבחור שלא לקבלן, או לאמצן באופן חלקי. גם חוק ההסדרים עשוי להיתקל בהתנגדויות, כך שעוד רחוק היום ממימושן בפועל של המלצות ועדת מרדכי.



הוועדה לא התייחסה לתחומים אחרים, כמו כניסת המפעילים הסלולריים לתחום התוכן, ולמיזמי שידור אינטרנט כמו אורנג' טיים, מאקו ונענע-10. עניינים אלה וההגדרות הרגולטוריות הנוגעות אליהם מוסדרים בשימוע נפרד שיפורסם בימים הקרובים בידי מועצת הכבלים והלוויין.



"לא נעבור לסדר היום"



מ-yes נמסר בתגובה: "לא יעלה על הדעת כי את הפגיעה אנו נחווה כבר עכשיו, בימים קשים אלו של משבר כלכלי עולמי, בעוד שההבטחה למענה צפויה רק בשנת 2012".



מ-HOT נמסר: "הטלוויזיה המסחרית זכתה להקלות נכבדות, בעוד שאנו קיבלנו גזירות בלתי אפשריות המהולות בסוכריות קטנות. איננו מתכוונים לעבור לסדר היום על החלטות הוועדה".



מערוץ 10 נמסר: "אנו מברכים על ההבנה שהמבנה הרגולטורי הנוכחי אינו עומד במבחן המציאות הכלכלית, ובדומה לכל מדינות העולם המערבי, גם ישראל תאפשר את פתיחתו של שוק הטלוויזיה המסחרי לתחרות מלאה. הוועדה הבינה כי אין הצדקה טכנית או כלכלית להתייחס לערוצי הטלוויזיה כאל משאב טבע מוגבל. נידרש ללימוד מעמיק של הרפורמה המוצעת, אך בכל מקרה אין בה פתרון מיידי למשבר הנוכחי שבו מצוי הענף. אנו ממתינים למינויו של שר תקשורת, שיוביל את חילוץ התעשייה מהמשבר".



מקשת ורשת מסרו בתגובה כי ילמד את הדו"ח.



מאיגוד השיווק נמסר בתגובה: "אנו שמחים מאוד שהוועדה קיבלה את מרבית המלצותינו, ובעיקר בעניין המעבר לשיטת רישינות, ואנו מאמינים שהשוק ייפתח לתחרות מלאה שתחזיר לצופה את כוחו. עם זאת, עוד רבה הדרך. האיחוד הרגולטורי חייב להיעשות בשילוב עם טיפול בערוץ הראשון, שבלעדיו תיעשה רק חצי עבודה. אנו מקבלים בברכה כל הקלה שתינתן לערוץ 10, לקשת ולרשת, הנאנקים תחת התחייבויות רגולטוריות גבוהות מהמקובל בעולם".



איזונים ובלמים חדשים בשוק הטלוויזיה



>> ההמלצה העיקרית והחשובה של דו"ח ועדת מרדכי היא בתחום המעבר לרישיונות ב-2012. עד אז יהיו בישראל שידורים דיגיטליים, שיבטלו את מגבלת התדר ויאפשרו להניח "רישיון מדף"; כל מי שירצה לעשות בו שימוש יוכל להקים ערוץ טלוויזיה חדש.



הרעיון מוצא חן מאוד בעיני הזכיניות הפועלות כיום, משום שבשיטת המכרזים שהיתה נהוגה עד כה הן התמודדו עם תחרות עזה, ונאלצו להעלות את שיעור ההשקעה שאליו התחייבו בהפקות מקור כדי לזכות במכרז. כעת, יירד שיעור ההשקעה שלהן לרמה הנמוכה ביותר המחויבת בחוק - מה שייתן להן אוויר לנשימה, אך יפגע באופן קשה ביצירה המקומית. גם ביטול דמי הזיכיון יקל על הזכייניות.



ואולם לפי חברי הוועדה, ההשקעה בהפקות מקור בשוק הישראלי לא תרד עקב המעבר לשיטת הרישיונות, משום שלשוק ייכנסו ערוצים חדשים. לטענת שר התקשורת אריאל אטיאס גם הפיקוח ישתפר כתוצאה מהרפורמה.



המנגנון שאותו ממליצה הוועדה ליישם בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית יסב לחברות הכבלים והלוויין הפסד מצד אחד, ורווח מצד אחר. לפי המודל הכלכלי שהוצג בוועדה, החברות יפסידו ביחד כ-150 מיליון שקל בשל המחויבות לשדר חבילה צרה, אך ירוויחו סכום זהה בזכות האישור לשדר פרסומות.



לפי הדו"ח, עוגת הפרסום בטלוויזיה ב-2008 הסתכמה ב-1.068 מיליארד שקל, והתחלקה באופן הבא: הערוצים המסחריים נהנו מהכנסות של 998 מיליון שקל, והערוצים הייעודים - מ-70 מיליון שקל. המודל שנוסח בידי נציג האוצר בוועדת מרדכי מניח כי עוגת הפרסום ב-2014 תסתכם ב-1.303 מיליארד שקל, זאת בהתבסס על הגידול הצפוי בתוצר.



לפיכך, מניחה הוועדה כי עוגת הפרסום החדשה תתחלק כך: 1.078 מיליארד שקל לערוצים המסחריים, 75 מיליון שקל לערוצים הייעודיים ו-150 מיליון שקל לחברות הכבלים והלוויין. נציג האוצר הדגיש כי מחיר החבילה הצרה לא ייקבע על ידי הרגולטור, אלא על ידי החברות, ולכן יאפשר להן לקזז הפסדים שייגרמו להן כתוצאה מהרפורמה.



אי אפשר להזכיר את דו"ח ועדת מרדכי בלי להתייחס לעמדת המיעוט של עו"ד דנה נויפלד, נציגת משרד המשפטים בוועדה. נויפלד התנגדה לביטול שיטת הזיכיונות והמעבר לשיטת הרישיונות. לטענתה, לא יהיה ביקוש לרישיונות, מלבד מצדם של השחקנים הפועלים כיום, בגלל חסמי הכניסה הגבוהים בענף הטלוויזיה הרב-ערוצית ובגלל יכולתה המוגבלת של עוגת הפרסום לתמוך בכניסתם של שחקנים נוספים. לדברי נויפלד, ההשקעה בהפקות מקור תיפגע כתוצאה מהמעבר לשיטת רישיונות, ויכולת האכיפה של משרד התקשורת על בעלי הרישיונות תישמט.



"אקדים ואומר כי להסתייגותי היבטים משפטיים", כותבת נויפלד בדעת המיעוט, "ואולם בחרתי להתמקד בעיקרי הדברים". במלים אלה היא מכינה את הקרקע לעתירות לבג"ץ מצד כל מי שירצה להתנגד לרפורמה המוצעת.