רשות ניירות ערך מציעה שהחברות יפקחו על עצמן: יציגו בפני הרשות כשלים וחשדות לפלילים

האם חברות ציבוריות מסוגלות לאכוף את החוק בעצמן והאם ישראל מסוגלת לקלוט נורמות לפיהן החברות ידווחו מיוזמתן על כשלים? אלה חלק מהשאלות שעלו באחד הפאנלים בכנס לשכת עורכי הדין שהתקיים היום בתל אביב.



לאחר שהשיקה הרשות באתרה "מלשינון", בו ניתן לדווח על חשדות לפלילים בחברות צבוריות, הציגה הרשות חזון מיובא מארה"ב לפיו החברות הציבוריות יתנדבו להציג בפני הרשות כשלים וחשדות לפלילים. מנחת הפאנל, עו"ד יעל אלמוג, מרשות ניירות ערך שאלה את חברי הפאנל אם הסדרה והתמריצים נכונים הם יכולים לייבא את האכיפה העצמית מחוץ לישראל.



הממונה על האכיפה ברשות, עו"ד צבי גבאי טען כי מתוך התנסותו בעבודה בארה"ב זהו חזון ריאלי. גבאי סיפר כי קומברס דיווחה לרשויות האמריקאיות על תשלומי שוחד, ששילמה החברה, לכאורה, במדינות אחרות. "מאז שערוריית הבקדייטינג, כבר הוציאה החברה יותר מ-200 מיליון דולר על תיקון הדו"חות הכספיים", פירט גבאי. לדבריו, הסיבה לצעדים אלה של החברה היא שבארה"ב יכולה להינתן חסינות לחברה חרף חשד לפלילים, וזאת משום שוולונטרית הוצפו הבעיות והחברה נקטה פעולות לצמצום הנזק.



המלים בהם השתמש גבאי הן אפקטיוויות. "האוזן הישראלית צריכה לשמוע דברים בצורה יותר ברורה. הבדיקה החשובה היא איך הדברים קורים בפועל. האם יש קצין ציות שהוא פעיל ומגובה על ידי ההנהלה הבכירה? זה מה שייבדק. רק אם החברה רצינית היא תזכה לתגובה רצינית מצד הרשות", אמר. "כדי שסניגור ממולח ימליץ לחברה לנקוט צעדים כאלה, צריכה להיות ודאות".



חזון הרשות, מבחינת ד"ר אירית חביב סגל מומחית לדיני חברות, הוא לא רק ראוי, אלא הכרחי. "צריך להשתחרר מהמחשבה שהתרבות הישראלית היא ייחודית ומחייבת פתרונות אחרים. בעולם הביורוקרטי של התאגיד לא תמיד אפשר לדעת מי עשה מה. זהו המסתור התאגידי. בתוך הקופסה נעשים דברים ואי אפשר לדעת מה נעשה. תאגידים צמחו לממדי ענק לפעמים יותר ממדינות. אנו לא רוצים לנהל חקירות בדיעבד כמו ברמדיה.



"החלום שלנו הוא שמערכות הבקרה הפנימיות יעצרו תהליכים כמו אצל מיידוף או בבנק למסחר. איך נפקיד כספים אם אין מערכות בקרה שלפחות היתרה של היום תהיה היתרה של מחר? מנקודת ראות של העולם הגלובלי הנשלט על ידי תאגידים אין ברירה אלא ללכת לכיוון הזה", אמרה חביב סגל.



עו"ד נתי שמחוני טען כי הרשות מסתרבלת בחזון שמיתווסף לאכיפה האזרחית, הנמצאת בגדר הצעת חוק. "למה הליך הכופר לא מיושם ברשות ניירות ערך?", הקשה, "מדוע לא לתת שיקול דעת לסיים את ההליך בצורה שעובדת יפה ברשות המסים? זהו שחקן מוכר, וזאת במקום כל היוזמות שאני לא יודע מתי יושמו ואם יהיו בכלל אפקטיוויות".



בנוסף ביקר שמחוני את התוכנית וטען כי הדבר יכול לפגוע בזכות השתיקה של חשודים, בחסיונות של עורכי דין ואנשים בחברה או מחוצה לה יכולים למצוא עצמם חשודים בעבירה של שיבוש מהלכי חקירה. לעניין הכופר הגיב גבאי כי בהצעת החוק יש התייחסות לעיצומים כספיים כסנקציה.



"זה יכול לעבוד כי זה אינטרס של כולם", סיכם גבאי את החזון החדשני. "כיום יש אכיפה פלילית או כלום. אנו נהיה בעולם אחר, בריא ונכון יותר".