הממונה על השכר ויחסי העבודה באוצר, אילן לוין, יציג בפני ראש הממשלה ושר האוצר בממשלה החדשה הצעה להקפאת שכר במגזר הציבורי בשנה הקרובה, והצעה נוספת לקיצוץ בשכר במגזר הציבורי - גם כן לשנה.
את ההצעות להקפאת שכר במגזר הציבורי והממשלתי (עובדי מדינה), ואף לקיצוצו, גיבשו לוין ואנשי אגף הממונה על השכר באוצר בשבועות האחרונים. זאת לנוכח משבר הגבייה ברשות המסים, וגירעון הענק בתקציב המדינה הצפוי ב-2009 ואולי גם ב-2010. ההצעות יוצגו לראש הממשלה ולשר האוצר הבאים, והם שיצטרכו להחליט אם לקבל אותן במלואן או בחלקן, או לדחות אותן.
קבלת ההצעה להקפאת שכר במגזר הציבורי צפויה ליצור עימות עם ההסתדרות ועם ועד עובדי שירות המדינה. העימות עלול להיות קשה יותר אם תתקבל ההצעה לקיצוץ שכר. יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, אמר באחרונה כמה פעמים, כולל בשיחה שקיים עם ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו, כי יתנגד לכל הצעה לפגיעה בשכר העובדים במגזר הציבורי.
לדברי לוין, הקפאת שכר במגזר הציבורי לשנה, שתכלול הקפאת הסכמים שנחתמו באחרונה עם מגזרים חזקים במשק - כולל הרופאים, המרצים באוניברסיטאות והמורים - תחסוך לקופת המדינה 3 מיליארד שקל. בכלל זה 2 מיליארד שקל ייחסכו מזחילות שכר (תוספות ותק וקידומי שכר אוטומטיים). החלטה על קיצוץ בשכר, שיהיה מדורג כפי שהיה בתוכנית לעידוד הצמיחה בעת המשבר התקציבי הקודם, תחסוך לקופת המדינה עוד 3 מיליארד שקל. מבחינת המדינה מדובר בתוספת משמעותית לתקציב.
לוין הדגיש כי שני המהלכים דורשים גיבוי של ראש הממשלה, שר האוצר והממשלה כולה - ובלעדיהם אין סיכוי שיצליחו. "הדברים צריכים להיעשות בהידברות עם ההסתדרות, מתוך רצון להגיע להסכמה אתה", אמר. "מדובר במהלכים לא פשוטים, אבל אפשריים".
מחכים לממשלה החדשה
מספר עובדי המדינה בישראל מסתכם ב-56 אלף, מהם 20 אלף עובדים בבתי החולים הממשלתיים. לשכרם של עובדים אלה צמוד שכרם של 400-500 אלף העובדים במגזר הציבורי. לדברי לוין, קשה לקבל את הדרישה שלא לפגוע בעובדי המדינה, ששכרם הממוצע נמוך יחסית, מכיוון שאז לא ניתן יהיה להוריד את שכרם הגבוה של העובדים במגזר הציבורי, כמו רופאים, מרצים באוניברסיטאות ועובדי מערכת הביטחון.
לוין אמר עוד כי עד עתה בוצע רק בחלקו ההסכם שנחתם בין הההסתדרות למדינה ב-2008, לתשלום תוספת שכר של 5% לכלל עובדי המגזר הציבורי בשלוש פעימות, בגין שחיקת שכר בשנים 2002-2010. לדבריו, מרבית העובדים במגזר הציבורי קיבלו את הפעימה הראשונה, בשיעור של 1.5%. הסיבה לכך ששהסכם לא בוצע במלואו, לפי לוין, היא גרירת רגליים של הוועדים החזקים במשק - המהנדסים, האקדמאים והטכנאים - וכן ישיבה על הגדר של העובדים המינהליים, המצפים לקבל תוספות מעבר ל-3.5% המגיעים להם.
ההסתדרות רוצה לכרוך את ביצוע השלבים הבאים בתשלום תוספת השכר (3.5%) בשינוי סולם השכר במגזר הציבורי. ההסכם בין האוצר להסתדרות מ-2008 אמור להעביר את השכר והפנסיה של העובדים במגזר הציבורי מהצמדה לשכר הממוצע במשק להצמדה למדד המחירים לצרכן.
לוין התייחס גם להסכם הארגון מחדש ברשות השידור, הכולל פרישה של מאות עובדים לפנסיה מוקדמת. לדבריו, הסכם זה סגור ומוכן לחתימה - ומי שמעכבים את החתימה עליו הם העובדים, המצפים שהממשלה החדשה תיטיב את תנאי ההסכם. לטענת לוין, גם המורים בארגון המורים העל-יסודיים מצפים להקמת הממשלה החדשה, בתקווה שיצליחו להגיע עמה להסכם רפורמה, שחלק מרכזי בו יהיה שיפור בתנאי השכר שלהם.
האוצר, מצדו, יתנה כל הסכם חדש עם המורים העל-יסודיים ביכולת המנהלים לפטר מורים, בשימוש בשכר דיפרנציאלי במערכת החינוך, במתן מענקי הצטיינות לבתי ספר ולמורים, בהקטנת מספר התלמידים בכיתות ובהתקנת שעוני נוכחות למורים בכל בתי הספר. לדברי לוין, בכל בתי הספר היסודיים הותקנו שעוני נוכחות, אך המורים סירבו להשתמש בהם. הוא הוסיף כי רפורמת אופק בחינוך היסודי תושלם עם פתיחת שנת הלימודים הבאה, ותקיף את כל בתי הספר - אז גם יופעלו שעוני הנוכחות.