הערכות: הבנק הפדרלי ישאיר את הריבית ברמה אפסית עד סוף 2010

שער ריבית הבסיס בארה"ב קרוב לאפס, וכך נותר לבנק הפדרלי מרווח תמרון קטן. ראשי הבנק שוקלים כעת אילו כלים אחרים מלבד הריבית הם יכולים לנצל כדי לסייע לכלכלת ארה"ב לצאת ממיתון.



יו"ר הבנק הפדרלי, בן ברננקי, ועמיתיו ייפגשו בימים שלישי ורביעי לדון בנושא המדיניות המוניטרית. אין כמעט ספק שריבית הבסיס תישאר ברמתה הנוכחית, של 0%-0.25% - שפל כל הזמנים - במטרה להמשיך לעודד את הכלכלה, שנקלעה למיתון מאז דצמבר 2007. להערכת כלכלנים, הריבית תישאר ברצועה נמוכה זו למשך כל 2009 וכנראה למרבית 2010.



התקווה היא שהורדת הריבית לשפל כזה תעודד את האמריקאים להגביר את הצריכה הפרטית, ובכך לעודד את הכלכלה. אולם עד כה האשראי הזמין מוגבל מאוד, האבטלה גדלה וכוחות שליליים אחרים פועלים לבלום את הצריכה הפרטית והעסקית.



על רקע זה, הבטיחו ברננקי ועמיתיו להשתמש "בכל הכלים האפשריים" כדי ללחום במשבר הפיננסי ולהביא למיפנה בכלכלה.



אפשרות אחת שהועלתה בפגישה הקודמת של ועדת השווקים הפתוחים של הבנק המרכזי בינואר, היא לרכוש אג"ח ממשלתיות לטווח ארוך. רכישתם תאפשר להוריד את הריבית על המשכנתאות ולסייע בכך לשוק הדיור המוכה, אמרו כלכלנים.



אפשרות אחרת שהועלתה בינואר היא להרחיב תוכנית של הבנק הפדרלי לחיזוק שוק המשכנתאות באמצעות רכישה של אג"ח שהונפקו או הובטחו על ידי ענקיות המשכנתאות פאני מיי ופרדי מאק. מאז ההכרזה על תוכנית זו בשלהי 2008, ריביות המשכנתאות בארה"ב אכן ירדו.



"המסר העיקרי שהבנק הפדרלי יעביר הוא שיש לו עדיין כלים ואמצעים לתמוך בכלכלה", אמר מייק פרולי, כלכלן בג'יי.פי מורגן אקונומיקס.



משברי הדיור, האשראי והפיננסים - הגרועים ביותר מאז שנות ה-30 - גרמו לאובדן עבודתם של מיליוני אמריקאים, פשיטות רגל של בנקים במספרים הולכים וגדלים, ואילצו את הממשלה לחלץ מוסדות פיננסיים כושלים במאות מיליארדי דולרים על חשבון משלמי המסים.



הבנק הפדרלי מתכנן לעודד משקיעים פרטיים לרכוש אג"ח המגובות בהלוואות לשכר לימוד, רכישת מכוניות, תשלומי כרטיסי אשראי והלוואות צרכניות אחרות, באמצעות מימון ב-200 מיליארד דולר. להערכת הממשל, תוכנית כזו תיצור אשראי בהיקף של טריליון דולר לעסקים ומשקי בית. היא תורחב בהמשך לכלול נדל"ן מסחרי.



יש סיכוים שבהזרמת כסף לכלכלה, חילוץ מוסדות פיננסיים וריבית נמוכה כל כך. החשש הוא מפני התעוררות האינפלציה, סיכון כספי משלמי המסים ועידוד חברות לקחת סיכונים גדולים, בהנחה שהממשלה תחלץ אותם.