בנק לאומי פרסם ביום שני אזהרת רווח שנייה ברציפות לרבעון הרביעי של 2008 1.16 מיליארד שקל הפסד. באזהרת הרווח הראשונה, לפני למעלה מחודש, נקב הבנק בסכום של 700 עד 800 מיליון שקל. חשבון קל מלמד שההרעה בתחזית הבנק הגיעה לעוד 416 מיליון שקל. הבנק נימק את הגידול בהפסדיו בירידת ערך החזקותיו במניות החברה לישראל (שבשליטת האחים עופר) ופז (בינו צדיק).
נבהיר מייד, הפסדי לאומי, והורדת דירוג הבנק לפני מספר שבועות, אינם פוגעים ביציבותו הפיננסית. ההון העצמי סביר והיציבות הפיננסית איתנה. לעומת זאת, הם מהווים סימן ברור ללקוחות הבנק כי קבלת אשראי או הגדלת קווי הלוואות יהיו קשים הרבה יותר מבעבר. הבנק יקשה את מדיניות האשראי שלו ומחנק הכספים במשק ילך ויגבר.
מעלים עמלות בשקט בשקט
אתמול נודע שהבינלאומי מעלה את העמלות על פעילות ניירות ערך לקוחותיו. עמלת דמי משמרת תיק ני"ע תעלה. על איזה משמרת בדיוק מדברים, כשהכול מתנהל במחשב? פעם, לפני עשרות שנים בעידן של חוסר מחשוב, פקידים עסקו במניות למוכ"ז, היום הכל ממוחשב ואין משמרת. מה שכמובן לא מונע גביית עמלה אנכרוניסטית, שתחילתה בזמן השלטון המנדטורי. הבינלאומי גם מעלה את עמלת דמי ניהול ני"ע למרות שבתיקים רבים הבנק לא מנהל את התיק בכלל.
בנק המזרחי העלה את העמלות על מדרגות האשראי לשכירים בשבוע שעבר בשל "העלייה בסיכון". סביר להניח שנראה בהדרגה זחילת ריביות ועמלות בכל המערכת הבנקאית וכמובן ציבור הלקוחות ישלם יותר על השירותים והאשראי הבנקאי.
הפסדים מהשקעות - ולא ממשקי הבית
ההפסדים הבנקאיים, כמו בלאומי ופועלים, דיסקונט ונוספים נובעים מהשקעות שונות ולא מפעילות של משקי בית (שכירים), שמשלמים עמלות וריביות גבוהות. מחילת מחיקת חובות או פריסתם לטייקונים בצרות, תורמת להפסדים.
משקי הבית הם הלחם והחמאה של רווחי הבנקים. הלקוחות נאנקים תחת ריבית ריאלית ואפקטיבית חריגה במיוחד לאור מדדים נמוכים או שליליים כפי שפורסם רק אתמול (0.1%-). בסביבת אינפלציה אפסית בנקים גובים כיום בין 6% עד 12% ריבית (ריאלית בפועל) דבר שיוצר כמובן מחנק אשראי ופוגע בפעילות העסקית. בתחום כרטיסי האשראי הבנקאיים אף גבוהה יותר. היא מגיעה לעיתים ל- 16% ויותר.
מדיניות האשראי הבנקאית, שאפשרה מתן מיליוני דולרים לרוכשי נדל"ן ברומניה או בקזחסטן הפכה בבת אחת באופן קיצוני לטעמי, לשמרנית שחונקת את הפעילות העסקית. המחנק מתבטא גם בדרישה לשיפור בטחונות, שאינה קיימת אצל מרבית הלווים, שגם מתקשים לארגן ערבים להלוואות.
חשוב להדגיש שבנק ישראל הוריד את ריבית הפריים בשיעור חד בחודשים האחרונים במטרה להקל על מצוקת האשראי. תהליך זה לא חלחל לצרכני האשראי הלקוחות ומשקי הבית. בנק ישראל חייב לטפל בנושא הרחבת האשראי ללווים בתקיפות ובשקיפות.
2009 תסתמן בעוד מחיקות
פתחתי ואמרתי שאין חשש ליציבות המערכת הבנקאית ובוודאי שלא לבנק לאומי. ב- 2009 הבנקים ימשיכו למחוק חובות בעיתיים ולנקות תיקי אשראי חסרי סיכויי גבייה. המערכת הבנקאית בישראל יציבה דווקא בגלל רגולציה, שנהוגה כאן הרבה יותר מבנקאות עולמית. כדאי בהזדמנות זו להלל ולשבח באופן יוצא דופן את הרגולציה והפיקוח שמנעו בנוקשות הסתבכויות חמורות.
קחו לדוגמא את מניעת מכירת השליטה בלאומי לקבוצת סרבוס-גבריאל שסובלת בעצמה ממצב עסקי חמור ביותר. מי זוכר את עזרא מרקין שרצה לרכוש נתח מלאומי והסתבך עם רמאי הפונזי ברני מיידוף? מי שנזכר מעדיף לשכוח...
המחיקות הנוספת יפגעו בהלימות ההון הבנקאית (שאיפה ל- 12%) והבנקים יצטרכו לגייס הון באמצעים שונים ובמיוחד מדובר בבנק דיסקונט. סביר שימצאו מקורות מימון ואולי תהיינה גם הנפקות זכויות או שטרי הון.
הבנקים ישרדו את המשבר גם עם עוד רבעון ואפילו שניים של מחיקות. הם יצאו מהתהליך מחוזקים עם תיק אשראי בריא יותר בהשוואה לעבר. משקי הבית ייצאו בשן ועין מוכים מריבית חריגה וממחנק אשראי, דבר שלצערי אנו מורגלים בו מאז ומתמיד.
עו"ד צחי כהן הוא מנהל היחידה ללימודי חוץ המרכז ללימודים אקדמיים.