כיצד מושפע הגירעון המסחרי של ישראל מהצמצום בענפי היצוא התעשייתי במשק?

הגירעון המסחרי של ישראל הסתכם בחודשיים הראשונים של השנה בכ-0.7 מיליארד דולר בהשוואה לכ-1.7 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. שיפור משמעותי זה בגרעון בשווי של כמיליארד דולר בחודשיים, מקורו בצמצום חד בשווי הדולרי של יבוא הסחורות עם ירידה של 35% בהשוואה לירידה בדולר של היצוא עם ירידה של 30% במונחים דולריים.

על פי ההערכה שמספק היום כלכלן בנק לאומי אייל רז שיפור זה הוא תוצאה של הן של צמצום ניכר בהוצאה על יבוא חומרי אנרגיה, על רקע ירידת המחירים המשמעותית ביחס למחירי הנפט בשנה שעברה והן ברכיבי יבוא אחרים. בגרף ניתן לראות כי ברביע הראשון של השנה על פי נתוני ינואר-פברואר, נרשם עודף גם בחשבון הסחורות מנוכה מן הגורמים שצוינו לעיל, לאחר גירעון שגדל בשנתיים שחלפו.



על פי ההערכה שמספק רז העודף בחשבון הסחורות הוא התוצאה של ההאטה החריפה בפעילות הכלכלית ובביקושים אשר פגעה, לעת עתה, יותר ביבוא בהשוואה ליצוא הסחורות.

לעומת זאת, כאשר בוחנים את יצוא הסחורות בחודשיים הראשונים של השנה, ניתן לראות כי ההשפעה המרכזית שהביאה לירידה של כ-30% ביצוא, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, הייתה ליצוא היהלומים אשר הצטמצם ב-60%, בקירוב עם ירידה של כ-1.8 מיליארד דולר. זאת, על רקע המשבר העולמי אשר השפעתו על ענף זה בולטת.

בנטרול השפעת ענף היהלומים אומר רז, "הצטמצם היצוא גם כן בשיעור חד, אם כי בעוצמה מתונה יותר, של כ-18%. עם זאת, מבט על תתי הענפים מלמד, כי למעט שני ענפים אשר בלטו בגידול היצוא (תרופות וכלי טיס) בשאר הענפים הייתה ירידה או גידול מזערי".

לדברי רז "מצב זה מעיד על עומק המשבר ביצוא שהוא חוצה ענפים ואינו מתמקד בענף זה או אחר. כאשר השפעת צמצום הביקוש העולמי היא המכרעת בהסבר לתופעה זו. עם זאת, הפיחות בשערו של השקל מול הדולר ומול מטבעות אחרים, הביא לתיקון בשער החליפין הריאלי, כך שייתכן שיהיה בכך (גידול בתמורת היצוא) כדי לקזז במידה מסוימת את הירידה בביקושים העולמיים".