אחרי הבטחות רבות שיגיש את התביעה - זה קרה לבסוף. ד"ר בעז תמיר פנה היום לביה"ד לעבודה בתל אביב בתביעה נגד חברת בי קונקטד טלרד נטוורקס, נגד ראובן אביטל מנכ"ל טלרד ונגד חברת קטליסט פיתוח עסקים לתשלום של 10 מיליון שקל בגין הפרת חוזה העסקתו כמנכ"ל חברת בי-קונקטד.
תמיר - באמצעות ד"ר יוסף שגב ועו"ד יואב נרי - טוען בתביעה כי בחודש מארס 1999 פנה אליו מנכ"ל טלרד בבקשה לבחון האפשרות להצלת פרויקט שבוצע באחת מהיחידות של טלרד שעסק בפיתוח מערכות גישה כוללות בתחום התקשורת, פרויק שעמד בפני סגירה.
תמיר, כך נטען בתביעה, בחן את האפשרות והמליץ לאביטל שכדי להציל את הפרויקט יש להוציאו ממסגרת הניהול של טלרד לחברה חיצונית. אביטל, לטענתו, הציע לו לעמוד בראש החברה החדשה ולנהל את הפרויקט.
תמיר טוען כי נענה להצעת אביטל וטלרד לשמש כמנכ"ל החברה החדשה בי קונקטד, ותנאי העסקתו סוכמו עימו באפריל 1999. התנאים כללו שכר חודשי של 17 אלף דולר לחודש, 2,500 דולר החזר הוצאות לחודש; בונוס של 1.5% מכל השקעה שתבוצע בבי קונקטד, קבלת 3% ממניות החברה ואפשרות לרכישת מניות נוספות במקרה שתבוצע בה השקעה - וזאת במחיר נמוך ב-20% מהמחיר בו תבוצע העסקה.
תמיר טוען כי בזכות כישוריו המקצועיים הוא הצליח לרתום את המהנדסים הממורמרים לעבודה נמרצת במסגרת הפרויקט, הרבה בזכות מתן תנאי פרישה משופרים מטלרד ואופציות בחברה החדשה.
עוד טוען תמיר כי שווי החברה בזמן הקצר שניהל אותה קפץ מ-15 מיליון דולר ל-150 מיליון דולר - שוויה בעת המו"מ שנוהל לרכישתה על ידי אורכית בראשית שנת 2000. עוד טוען תמיר כי קרן ג'נסיס היתה מעוניינת להשקיע בחברה 12 מיליון דולר לפי שווי של 40 מיליון לחברה.
לטענתו, בעת המו"מ בין החברה לאורכית על מכירת הטכנולוגיה שלה ב-150 מיליון דולר בעסקת החלפת מניות, הודיע לו אביטל כי אין הוא רואה במכירת החברה בגדר ביצוע השקעה, ולפיכך תמיר לא יהיה זכאי לקבל דבר מהעסקה. וזאת, לטענת תמיר, בניגוד למוסכם בין הצדדים.
תמיר טוען עוד כי לאחר שפנה לאביטל ולנציגי כור יונתן קולבר ויוסי בן שלום בדרישה שישמרו זכויותיו בעסקה ושהדבר יעוגן בכתב, "התפרץ עליו אביטל, צעק עליו, קילל אותו ואף איים להכותו". גם פנייתו של תמיר לייעוץ משפטי ופניית נציגיו לנתבעים לא הועילו להגיע להסכמה על הבטחת זכויותיו.
תמיר מציין כי גם עובדי החברה הבינו כי עומדים להתעלם מזכויותיהם במהלך העסקה והם פנו לקבל ייעוץ משפטי בעניין, אך גם בעניין זה פניית באי כוחם של העובדים לא הניבה אף לא דו שיח עם הנתבעים.
באפריל 2000, טוען התובע, הוא זומן על ידי אביטל להתייעצות בעניינים שוטפים. כשהגיע לפגישה, הודיע לו אביטל כי הוא מפוטר מתפקידיו כמנכ"ל ודירקטור בחברה.
התובע טוען כי מששב למשרדו מנעו ממנו אנשי ביטחון להיכנס בכוח על פי הוראת אביטל ונמסרו לו רק תיקו האישי וחלק קטן מחפציו האישיים ומסמכיו האישיים. תמיר טוען כי הנתבעים מנעו ממנו שלא כדין ליטול את חפציו ומסמכיו ועד לעצם היום הזה לא השיבו לו אותם.
כמו כן טוען תמיר כי הנתבעים הפסיקו לשלם לו את שכרו החל מאותו חודש וכן את שכרו בעבור חודש קודם שאף הוא לא שולם.
התובע מציין כי בעקבות פיטוריו ופיטורי שני עובדים נוספים הודיעו מרבית עובדי החברה על עזיבתם, אך בעקבות איומים של הנתבעים עליהם כי הם ייתבעו בתביעת ענק על כשלון העסקה עם אורכית בסך 150 מיליון דולר, הם שבו בתוך חודש לעבודתם.
עוד מוסיף תמיר כי למרות שהוא מילא אחר כל התחייבויותיו החוזיות כלפי החברה הגישו הנתבעים כנגדו בביהמ"ש המחוזי בחיפה תביעת ענק על סך כחצי מיליארד שקל וכן בקשות לצווי מניעה. התביעה הזו, טוען תמיר, היתה חסרת בסיס וכל כולה היתה גיבוב הכפשות כנגדו. תמיר מציין כי התביעה סולקה לאחרונה על הסף והנתבעים חויבו לשלם לו הוצאות בסך 75 אלף שקל.
כן טוען תמיר כי פיטוריו נעשו שלא כדין וללא מתן הודעה מוקדמת על הפסקת עבודתו, ולכן מבקש הוא מביהמ"ש להורות כי הפיטורים בטלים והוראות הסכם ההעסקה עומדות בתוקף. כמו כן תובע תמיר כי הנתבעים ישלמו לו שכרו לחודשים מארס ואפריל 2000 עד למועד פיטוריו וכן שכר בגין כל חודש מיום הפיטורים הבלתי חוקיים.
התובע מבקש עוד כי ישולם לו בונוס בסך 100 אלף דולר שהובטח לו על הישגיו וכן בונוס של 1.5% מהשקעתה של ג'נסיס בחברה בשנת 2000. בונוס זה מסתכם ב-180 אלף דולר.
בנוסף מבקש תמיר להעביר לו את ספרי החברה, שכן למיטב ידיעתו החברה קיבלה השקעות נוספות מהמדען הראשי ומחברת סיסקו העולמית וכי הוא זכאי לבונוס גם מהשקעות אלו.
עוד מבקש תמיר לממש את זכותו לקבל 3% ממניות החברה כמוסכם בחוזה ההעסקה שלו, וזאת על פי שוויין בעת העסקתו בה כאשר עסקת אורכית עמדה על הפרק, אז שווי החברה עמד על כ-150 מיליון דולר. בעקבות ירידת ערך החברה מבקש תמיר כי יועברו לו המניות להן הוא זכאי בפועל וכן פיצוי כספי של 2.5 מיליון דולר על ירידת ערכן.
תמיר מבקש עוד כי הנתבעים ישלמו לו 900 אלף שקל בגין הוצאת לשון הרע כנגדו, דבר שלטענתו גרם לפגיעה בשמו וקשיים במציאת מקום עבודה חליפי.
בסוף תביעתו מציין תמיר כי הוא חושש בשלב זה שיכולתם הכספית של הנתבעים לשלם לו את מלוא הסכומים הנדרשים מוטלת בספק, ולפיכך הוא מעמיד את תביעתו לצרכי אגרה על 10 מיליון שקל בלבד. טרם הוגש כתב הגנה (א' 8145/01)
הסאגה עוברת לבית הדין לעבודה: בועז תמיר תובע 10 מיליון שקל מבי-קונקטד וראובן אביטל
אמיר הלמר
22.11.2001 / 17:52