להגדיר את גבולות ההפרטה

>> בית המשפט העליון נתן באחרונה פסק דין חשוב בנושא עובדי הפרטה - עובדי חברות פרטיות שממלאים את מקומם של עובדי הציבור בעקבות הפרטת השירותים הציבוריים.

השאלה העקרונית שעמדה בפני בית המשפט היתה אם נוכח מגמת ההפרטה בשירות הציבורי יש מקום להחיל על עובדי הפרטה איסורים מחמירים החלים על פי לשון החוק על עובדי מדינה בלבד. בפסקה דין מפורט מנמקים השופטים את עמדותיהם בשאלה אם ניתן להגדיר את ברק כהן כעובד מדינה שעבד מטעם חברת אבטחה פרטית בלשכת משרד הפנים בירושלים המזרחית. במסגרת תפקידו קידם כהן, בתמורה לכסף וטובות הנאה אחרות, עשרות פונים, תוך עקיפת התור הארוך הידוע לשמצה בלשכה.



היות שמדובר במשפט פלילי, נקט בית המשפט זהירות, ופסק כי כהן יורשע בשוחד אך יזוכה מעבירת השימוש לרעה בכוח המשרה, בשל ההבדלים בהגדרת המונח עובד מדינה. בית המשפט הכיר בכך שמבחינת האזרח הפשוט אין טעם להבחין בין עובד המנגנון הציבורי לעובד הפרטה שממלא תפקיד זהה, וכי בשני המקרים יש להבטיח כי אותו עובד יפעיל את הסמכויות הציבוריות המוקנות לו ביושר ובהגינות - אך ראה עצמו כבול ללשון החוק.



בהיותו מודע לבעייתיות שבפסק הדין, קרא בית המשפט למחוקק להגדיר מחדש בחוק הפלילי מיהו עובד מדינה, במיוחד לאור מדיניות ההפרטה המואצת במגזר הציבורי. אכן, נראה כי בעוד רכבת ההפרטה שועטת קדימה, מערכת החוק מפגרת מאחור. עד היום נמנע היועץ המשפטי לממשלה מלהוציא הנחיות ברורות למשרדי הממשלה בנוגע למהלכים שבהם יש לנקוט כמו יידוע הציבור, קיום מחקר יסודי בדבר סכנה לפגיעה בזכויות אדם או עיגון מנגנוני פיקוח, לפני קבלת החלטה בדבר הפרטת שירותים בכלל, וכאלה המשליכים על זכויות האדם בפרט.



פסק הדין שנתנו שופטי העליון אמנם עסק בתחום הפלילי בלבד, אך מולך ההפרטה מחייב התייחסות משפטית רחבה יותר. המקרה של ברק כהן מחדד את הצורך להחיל על חברות פרטיות ועובדיהן נורמות של מנהל תקין, כמו איסור אפליה וקיום הליך הוגן כאשר הם ממלאים תפקיד ציבורי.



יתרה מכך, ראוי שהטיפול בעניין יתבצע במסגרת חוק הפרטה מקיף, ולאחר דיון ציבורי, ולא במסגרת החלטות נקודתיות של בית המשפט. במסגרת חוק ההפרטה ראוי יהיה להתייחס גם לשאלות כבדות משקל שעדיין לא נדונו באופן מסודר, כמו שאלת גבולות ההפרטה - אילו שירותים יכולה המדינה להפריט ואילו לא. לצד כל אלה, חשוב להסדיר את זכויותיהם של עובדי ההפרטה בשירות המדינה, ולהעניק להם תנאי עבודה זהים לאלה של עובדי מדינה מן המניין.



אסור לנתק בין החובות המיוחדים שיש להטיל על עובדים הממלאים תפקידים ציבוריים, עובדי מדינה או עובדי הפרטה, לבין הזכויות המוענקות להם. נתק שכזה יוצר חוסר איזון בין תחומי המשפט השונים, חוסר הגינות ועוול חברתי שקשה להצדיקו.



הכותבת היא עו"ד באגודה לזכויות האזרח