גם בריבית אפסית הבנקים חולבים

>> בשבוע שעבר פירסם בנק ישראל את טבלת שיעורי הריבית השקלית באוקטובר 2008- ינואר 2009. הבנקים ניסו לנצל את הפרסום כדי להפריך את הטענה שהם ייקרו באחרונה את הריבית שהם גובים מהלקוחות. לפי הטבלה פחת הפער בין ריבית האשראי לפיקדונות השקליים מכ-3.7% לכ-3.3%.

הסיבה אמיתית לצמצום הפער היא ההפחתה החדה בריבית בנק ישראל שמתקרבת ל-0%. במשך שנים התרגלו הבנקים לשלם למפקידים ריבית נמוכה בכ-1.5%-2.0% מריבית בנק ישראל. בתנאי הריבית הנוכחיים מדובר בריבית שלילית - ולכן הבנקים צריכים להתרגל לחוקי משחק חדשים.



אלא שגם בהינתן המצב הזה מתברר שהבנקאים מצליחים לצמצם את הנזק ולגלגל את רובו על גב הלקוחות. בין אוקטובר לינואר פחתה ריבית בנק ישראל ב-58% ל-1.75%. הורדת הריבית התבטאה בהפחתת הריבית של הבנקים על האשראי ועל הפיקדונות, אך ההפחתה לא היתה בשיעורים שווים. מנתוני בנק ישראל עולה כי בעוד הריבית שגובים הבנקים בגין אשראי שקלי (צמוד פריים) ירדה בתקופה ב-28% ל-4.93%, הריבית שהם משלמים בגין פיקדונות שקליים ירדה ב-47% ל-1.63%.



במלים אחרות, הבנקים מפחיתים את הריבית שהם משלמים ללקוחות בשיעור גבוה מהריבית שהם גובים מהם, ולכן למעשה באופן יחסי הריבית על האשראי התייקרה. התופעה מלמדת על כוחם של הבנקים לשמור על פער ריבית גבוה גם בתקופות של סביבת ריבית נמוכה במיוחד. פער הריבית שווה לבנקים הכנסות של מיליארדי שקלים מדי שנה, שבניגוד להשקעות הבעייתיות שמתגלות בשנה האחרונה במאזנים שלהם הן חסרות כל סיכון.



תיק האשראי השקלי של מערכת הבנקאות נאמד ב-300 מיליארד שקל, ואילו היקף הפיקדונות השקליים במערכת הוא 382 מיליארד שקל. פער הריביות השקלי הנוכחי משקף לבנקים הכנסה שנתית של כ-8.5 מיליארד שקל. אם התחרות במערכת היתה משמעותית יותר, כוחם של הבנקים היה מוגבל והם היו נאלצים להפחית את ריבית האשראי בשיעור דומה לשיעור שבו הם מפחיתים את ריבית הפיקדונות. במקרה כזה רווחי המימון שלהם היו נשחקים. למשל, אם בחודשים האחרונים ריבית האשראי וריבית הפיקדונות היו פוחתות בשיעור זהה לשיעור שבו פחתה ריבית הבסיס, פער הריבית היה מצטמצם עוד יותר, וההכנסות שלהם היו פוחתות בכ-3 מיליארד שקל.