>> ההתמקדות של אמרלדו היא באג"ח של חברות לא גדולות. אורנשטיין אומר כי בהשקעות מסוג זה יש חשיבות רבה למוניטין של החברה: "אני לא רוצה להיות עם אנשים שאני לא סומך עליהם. יש כל מיני חברות בשוק שההנהלות שלהן הוכיחו שהן לא אמינות, ואני לא רוצה להיות שותף שלהן אפילו אם הן יחזירו את החוב".
הנהלה אמינה, לעומת זאת, יכולה לגרום לאורנשטיין לקנות את האג"ח: "לשפיר, שעוסקת בקבלנות, יש אג"ח שהונפקו עבור חברה בת שבונה במזרח אירופה. אני לא הייתי קונה את החברה במזרח אירופה אם שפיר לא היתה עומדת מאחוריה.
"החברה הבת גייסה הון מהציבור. בנוסף היא גייסה הון גם מהחברה האם, שהיא חברה פרטית. החברה הבת החליטה שהיא מתחילה לבנות. היא ראתה שלא כל כך הולך לה, בשתיים מהאחזקות היא כלל לא השתמשה, ובאחזקה שלישית היא עצרה בשלבי תכנון מתקדמים. ברביעית היא בונה, אך אני לא חושב שהיא תרוויח משם יותר מדי. עם זאת, בכל פעם שיש תשלום של קרן וריבית באג"ח, החברה האם מכניסה כסף לחברה הבת - והחברה הבת משלמת. אנחנו מכירים את החברה מצוין, אז אנחנו חיים בנוח עם התשלומים האלה".
אורנשטיין ממליץ גם על האג"ח של קבוצת כרמל, שבונה ברומניה, בשכונת פיפרה היוקרתית בבוקרשט. "היתרון היחסי ביחס לסדרות אחרות של חברות ברומניה, זה שהם באמת בונים שם. אם מישהו רוצה לבוא לגור בפיפרה, הוא יבוא אל החברה הזאת או לעוד שתיים-שלוש הפעילות באזור".
היקף הסדרה של כרמל הוא 113 מיליון שקל, כשהחברה מחזיקה מתוכה אג"ח ב-79 מיליון שקל. כל הסדרה נסחרת כיום לפי שווי של 67 מיליון שקל, כך שלדברי אורנשטיין, את הסכום שצריך להחזיר למשקיעים יש לחברה כבר בקופה. המלצה נוספת של אורנשטיין היא האג"ח של קבוצת שטרן: "כל סדרת האג"ח היא בהיקף של 25 מיליון שקל. אבסולוטית זה לא הרבה. החברה עוסקת בקבלנות, ומצליחה להרוויח כל שנה באופן שוטף - כלומר מהפעילות הרגילה ולא מדברים חדשים שהיא בונה. את הרווח השוטף היא מייצרת לאחר שהיא משלמת את הוצאות המימון בגין כל החובות שלה".
אורנשטיין ממליץ על שפיר, כרמל ושטרן
TheMarker
23.3.2009 / 9:07