בשקט בשקט, הרחק מאור הזרקורים, גובשו בחצי השנה האחרונה כ-15 תוכניות ייעודיות לקידום הנגב והגליל, שנועדו להגדיל את המשתתפים במעגל העבודה ולשדרג את היצע העבודה בפריפריה. הן תוקצבו על ידי משרד האוצר ביותר מ-500 מיליון שקל.
לצדן גובשו יותר מחמש תוכניות ייעודיות לכלל העסקים במשק למאבק במחנק האשראי ביותר מ-2.3 מיליארד שקל. כל התוכניות תואמו עם בכירים בחברות מובילות במשק, והמטבחון שרקח אותן כלל בעיקר בכירים ממשרדי האוצר והתמ"ת. המשותף לכל התוכניות הוא הדמות האלמונית כמעט במשרד התמ"ת, רן קויתי, ראש המטה לפיתוח הנגב והגליל, שקידם אותן מאחורי הקלעים.
התוצאה: שלל תוכניות בכ-3 מיליארד שקל, שאינן תלויות בתקציב המדינה ל-2009, שעדיין לא אושר, שיוצאות עכשיו לדרך בזו אחר זו. הבכירים שגיבשו אותן בפועל בדיונים רבים הם מנכ"ל משרד התמ"ת, גבריאל מימון, והממונה על התקציבים במשרד האוצר, רם בלינקוב. קויתי, בסיוע עמיתיו במשרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, הגיש להם את הנתונים, המסקנות וההצעות. הם גיבשו את עקרונותיהן הסופיים וקויתי אמור עכשיו לוודא שהתוכניות יתבצעו וימלאו את ייעודן.
המטה לפיתוח הנגב והגליל - גוף של חמישה אנשים בלבד, שכולל את קויתי עצמו, שרית מור הכלכלנית ועוד שלושה צוערים - הוקם לפני כשנתיים וחצי כדי ליזום תוכניות ופרויקטים חדשים למשיכת השקעות, לפתח מקורות תעסוקה ולעודד הקמת עסקים גדולים וקטנים בנגב ובגליל.
המטה עובד בשיתוף פעולה עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל. מאוגוסט 2008, על רקע החרפת המשבר הכלכלי ועל בסיס החלטת ממשלה בעניינו, החל המטה לפעול באינטנסיוויות, כשהוא מתמקד במרוץ לניטרול הפצצה המתקתקת שמאיימת על המשק והחברה - האבטלה.
"המטרה שלי היא לבלום את השפעת המשבר הכלכלי על הפריפריה, להקטין בה את האבטלה ולהביא חברות להעלות את השכר הממוצע בנגב ובגליל, כדי למנוע את ההגירה השלילית של אקדמאים משם", אמר קויתי. הוא נהפך לאיש של הפריפריה בירושלים ולעמוד התווך בכל הקשור לסיוע הממשלתי לנגב ולגליל. הוא מתרוצץ בשטח ובין משרדי הממשלה ואגפי משרד התמ"ת, עורך מיפוי של צרכים, בודק אפשרויות מימון, מעלה רעיונות, מייעץ ומתייעץ עם כולם, מתאם ומתכנן תוכניות.
אחרי שהתוכניות מתגבשות, הוא אחראי על שיווקן למשקיעים ישראלים וזרים ועל העברתן לביצוע האגף הרלוונטי במשרד התמ"ת ולפיקוח על הביצוע. רשמית הוא אחראי על תעשייה, עסקים קטנים ובינוניים ומו"פ. בפועל הוא בקשר גם עם איגוד לשכות המסחר, וחלק מהתוכניות עוברות התאמה גם לצרכי מגזר השירותים. ולא פחות חשוב - הוא אחראי על הסרת חסמים בדרך למימוש התוכניות.
"יוצא לשטח ונפגש עם אנשים"
לצורך כך הוא נעזר בניסיון שצבר בעשור האחרון במשרד התמ"ת בשורת תפקידים במרכז ההשקעות, לשכת המדען הראשי, רשות עסקים קטנים ובינוניים, מינהל איזורי פיתוח וכמתאם בין-משרדי בתוכניות לקידום ענפי האנרגיה והמים. יש לו תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת באר שבע ואת שירותו הצבאי סיים כקצין בהנדסה קרבית.
"אני יוצא לשטח, נפגש עם אנשים, שומע מה הם צריכים, נפגש עם אנשי משרד האוצר ושומע מה האפשרויות. אני מתחיל לעבוד בסביבות 8:00 וזה נמשך לפחות עד 19:00. יש ימי סיור ויש ישיבות עם המנכ"ל", סיפר קויתי.
על העבודה מול משרד האוצר יש לקויתי רק דברים טובים לומר. "מתבצעת עבודה מעולה בין מימון לבלניקוב. אפשר לומר שיש באגף החשב הכללי ובאגף התקציבים צוות טוב שאפשר לדבר אתו. אם עובדים על כלי סיוע ולא בודקים את יעילותו, זו בעיה לבוא אחר כך למישהו ולבקש ממנו להשקיע כסף תואם להשקעה הממשלתית, כמו בקרנות ההשקעה לתעשייה שאינה היי-טק. הרבה פעמים יש לכלכלני האוצר תרומה ברמה הכלכלית. צריך לדעת לשמוע אותם ולבנות כלי יותר טוב בהסכמה איתם".
מתברר ששיתוף פעולה מרצון וללא כיפוף ידיים מתבצע כבר זמן רב בין תעשיינים בכירים לממשלה, ומניב תוצאות. "כל החברות הגדולות במשק יוכלו לקלוט מאות עובדים מהפריפריה כל אחת, אם הממשלה תסבסד את התעסוקה", כך אמר בביטחון רב בשבוע שעבר יוסי אקרמן, נשיא אלביט מערכות, לקראת פגישתו עם ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו.
אקרמן לא דיבר מהרהורי לבו. לפני כחודשיים התכנסו ראשי אלביט מערכות, אפלייד מטריאלס, מוטורולה ואי.סי.איי טלקום, לדון בתוכנית הממשלתית לפתיחת מרכזי מחקר ופיתוח (מו"פ) בנגב ובגליל באמצעות סבסוד שכר העובדים. את המפגש יזם קויתי, שעסק בשלבים האחרונים של גיבוש התוכנית וביקש לבדוק אם היא מתאימה להם, כדי שתהיה אפקטיווית.
"התוכנית מיועדת לחברות גדולות שמחזור העסקים השנתי שלהן הוא יותר מ-100 מיליון דולר, מכיוון שאנחנו רוצים למשוך חברות גדולות שיהוו עוגן תעסוקתי", הסביר קויתי. "בשנה הראשונה יוכלו החברות לקבל סבסוד של כ-35%, ובמקרים חריגים עד 50%, מעלות שכרו של המועסק. הסבסוד יירד כל שנה בארבע השנים הבאות, כדי שהחברה תכין עצמה להמשך הפעילות ללא סיוע ממשלתי", הוסיף.
בדרך כלל הסיוע המירבי יהיה 35% מעלות ההעסקה, אולם חברות שיעסיקו יותר עובדים מהמינימום הדרוש (15 עובדים בשכר של פי 2.5 מהממוצע במשק או 100 עובדים בשכר של פי 1.5 מהשכר הממוצע במשק) יקבלו תוספת של 10%. מי שיעסיק עובד כבר ב-2009 יקבל עוד תוספת - של 5%. כל החברות שהשתתפו במפגש הביעו עניין להיעזר בתוכנית, תוך קליטת מאות עובדים חדשים בפריפריה.
מוטורולה עשויה להרחיב את מרכז המו"פ שלה בערד, או בעמק הירדן. אלביט מערכות תבחן הקמת מרכז מו"פ בקרית שמונה שיעסיק מאות עובדים. אי.סי.איי ואפלייד מטריאלס יבחנו הקמת מרכזי מו"פ בבאר שבע. גם אמדוקס, שהקימה מרכז מו"פ בשדרות, מתעניינת בתוכנית החדשה לאחר שתוכנית הסבסוד הנוכחית בה נעזרה עומדת להסתיים. במפגשים נוספים הוצגה התוכנית לעוד חברות. חלקן הביע עניין לקחת חלק בפרויקט וחלקן הבהירו כי מפאת המשבר הכלכלי הן דוחות השקעות חדשות. בימים אלה נשלמות ההכנות להפעלת התוכנית, בתקציב של 100 מיליון שקל.
תוכנית נוספת שקויתי עובד עליה עם אנשי החשב הכללי באוצר היא קרן השקעות לחברות שאינן פועלות בתחום היי-טק. הממשלה תשקיע בקרנות 100 מיליון שקל והמגזר הפרטי ישקיע סכום דומה, לפחות. "מדובר בהקמת שתי קרנות שישקיעו בחברות תעשייה מסורתית או מעורבת שהן עסקים קטנים או בינוניים באזור הפריפריה", אמר קויתי.
בחודשים האחרונים ערך המטה מספר רב של פגישות עם חברות השקעה, קרנות ומשקיעים פוטנציאליים, בהם הקרנות טנא, רודין, קציר וקרן אור - הנמצאת בשלבי הקמה. בשבועיים הקרובים מתוכננות שיחות עם עשרה משקיעים פרטיים, בהם קבוצת יהודים ממיאמי שמעוניינת להשקיע בקרן. "המטרה היא לקחת חברות בינוניות ולהפוך אותן לגדולות. זיהינו שיש כשל ניהולי ופיננסי בעניין הזה בקרב חברות רבות בפריפריה", הוסיף.
"יצירת תעסוקה איכותית לאקדמאים"
הנגב זוכה למיקוד רציני בתוכניות משרדי האוצר והתמ"ת. אחד הפרויקטים שנמצא בעיצומה של עשייה הוא הקמת פארק תעשייה לחברות היי-טק ליד אוניברסיטת באר שבע, על שטח של 100 דונם. המדינה משקיעה 51 מיליון שקל בהכשרת הקרקע - הליך שצפוי להסתיים בתוך 11 חודשים.
חברת KUD היפאנית, שהקימה חברה משותפת עם אוניברסיטת בן גוריון, תשקיע בו 180 מיליון דולר במשך 10-15 השנים הבאות. החברה תקים את המבנים לתעשיות ההיי-טק. "הפרויקט נועד ליצור תעסוקה איכותית לבוגרי המוסדות להשכלה גבוהה וליצור תשתית תעשייתית וטכנולוגית מתקדמת באזור. בפארק יתמקמו חברות היי-טק ישראליות ובינלאומיות העוסקות במחקר ובפיתוח", אמר קויתי.
תוכניות ייעודיות נוספות לנגב כוללות עידוד תעסוקה בקרב הבדואים על ידי קרן לעסקים זעירים, הקמת מרכזי תעסוקה עם ארגון הג'וינט בתקציב מאושר של 30 מיליון שקל והכשרה מקצועית בסבסוד מוגדל. "אנחנו מתכוונים להכשיר אותם לבנייה במסגרת מעבר בסיסי צה"ל. בנוסף, צה"ל יפריט את כל השירותים, ואנחנו רוצים לראות כיצד יוצרים עסקים גם במגזר הבדואי שישתלבו בזה", אמר קויתי. המהלך מול הבדואים נעשה בתיאום עם משרד ראש הממשלה, המופקד ישירות על התחום.
מסלול לקליטת עובדים מהפריפריה
בנוסף, הוסכם להקים בבאר שבע את המכון הלאומי לביוטכנולוגיה. בימים אלה נחתם חוזה בין משרד התמ"ת ואוניברסיטת בן גוריון להקמת המכון, שישים דגש על פיתוח טכנולוגיות יישומיות בשיתוף עם האקדמיה ומכוני מחקר אחרים בישראל ובעולם. יותר מ-75% מהחוקרים והעובדים במכון יהיו תושבי הנגב.
הפרויקט הוא בשיתוף משרד האוצר, משרד הנגב והגליל, משרד התמ"ת, ות"ת ואוניברסיטת בן גוריון, בהיקף תקציבי כולל של 90 מיליון דולר - מתוכם 30 מיליון דולר יהיו מתקציב הממשלה. ב-2009 נפתחה חממה תעשייתית בערד בתקציב של 20 מיליון שקל.
בחודשים הקרובים יפרסם התמ"ת מכרז להקמת מרכז טכנולוגי לאנרגיה מתחדשת בנגב, בתיאום עם משרדי האוצר והתשתיות. המרכז יופעל על ידי לשכת המדען הראשי, בתקציב כולל של 57 מיליון שקל לחמש שנים. במסגרת תוכנית ממשלתית רחבה יותר לקידום טכנולוגיות המים, הוסכם על הקמת מרכז טכנולוגי בנגב שיקדם את הקשר בין האקדמיה לתעשייה.
הפרויקט יופעל על ידי המדען הראשי, בתקציב כולל של 35 מיליון שקל לחמש שנים. עוד הוסכם על הקמת אזור תעשייה משותף לרהט, להבים ובני שמעון, בעלות כוללת של 16 מיליון שקל.
מוטורולה אישרה כי מתקיימים מגעים ראשוניים בנושא. מאפלייד מטריאלס סירבו להגיב. תגובת אי.סי.איי לא התקבלה עד למועד סגירת הגיליון.
רן קויתי: "אנחנו רוצים למשוך חברות גדולות לפריפריה כדי שיהוו עוגן תעסוקתי"
מאת אורה קורן
23.3.2009 / 7:01