סולומון שוקי הון: ICTS עלולה לאבד את כל הכנסותיה ב-2002 עקב הלאמת אבטחת התעופה בארה"ב

עם חידוש המסחר בארה"ב לאחר "אסון התאומים" ב-17 בספטמבר טסה מניית ICTS (איי.סי.טי.אס) ב-113%, ומאז זכתה למומנטום חיובי ביותר שהביא אותה אף למחיר שיא כל הזמנים - 13 דולר.



הסיבה לכך היא תחום עיסוקה של החברה: מתן שירותי בידוק בטחוני בשדות תעופה בארה"ב ובאירופה, ושירותים אחרים הקשורים לתחום הטיפול בנוסע האווירי. החברה - בנסיבות לא נעימות כלל - זכתה למומנטום חיובי ביותר מאז האסון, והגרף של מנייתה ידע רק כיוון אחד - צפונה.



אולם, מאז רשמה המניה את מחיר השיא שלה היא הספיקה לאבד 46% מערכה, עד שכיום שווי השוק של החברה מסתכם ב-45 מיליון דולר. אחת הסיבות לכך היא חששות מפני המסקנות שיופקו כתוצאה מהאסון, ומההשפעה שלהן על ICTS.



הנזקים הכספיים הישירים שנגרמו כתוצאה מאירועי ה-11 בספטמבר נאמדו בכ-100 מיליארד דולר, וכחלק מתהליך הפקת הלקחים חוקק לפני שלושה ימים חוק חדש בארה"ב, שעוסק באבטחת תעופה. המסקנה הכואבת ביותר עבור ICTS לא איחרה לבוא: בארה"ב תבוצע הלאמה מלאה של תעשיית אבטחת התעופה תוך 9 חודשים, ורק בעוד 3 שנים ישולבו שוב חברות פרטיות בתעשייה.



תאבד שוק והכנסות



"כתוצאה מן ההלאמה צפויה ICTS לאבד במהלך שנת 2002 את מרבית ואולי אף את כל הכנסותיה בארה"ב", אומר האנליסט רז רון מסולומון שוקי הון בדו"ח חדש על החברה. ההכנסות של ICTS מאז תחילת השנה מארה"ב הסתכמו בכ-60 מיליון דולר.



רון מעריך כי ההפסד לחברה בשלוש שנות ההלאמה יכול להגיע ליותר מ-300 מיליון דולר. ICTS מעסיקה כיום 16% מסך העובדים בתחום הבידוק הבטחוני בארה"ב (28 אלף איש), כך שאת ההפסד של התעשייה כולה כתוצאה מן ההלאמה מעריכים בסולומון ב-1.6-2 מיליארד דולר.



בעלי המניות הבולטים של ICTS הם לידן, הנשלטת ע"י עזרא הראל ומנחם עצמון, ליאור צוקר, המשמש כמנכ"ל החברה, ומשקיעים מוסדיים. הרקע להקמת החברה ב-1982 היה קשור להתגברות אירועי הטרור האווירי, במיוחד בישראל ובאירופה בשנות ה-60 ובשני העשורים שלאחר מכן. הכנסותיה של החברה רשמו זינוק מתמיד מאז 1996 ועלו מ-38.9 מיליון דולר ב-1996 ל-143.2 מיליון דולר בשלושת החודשים הראשונים של 2001.



השלמת מכירת החברה הבת תקטין ההכנסות



עד כאן לגבי ההכנסות מארה"ב, אולם ישנן חדשות נוספות העומדות לרעת שורת ההכנסות: בתחילת 2001 מכרה החברה 45% מהחברה הבת ICTS אירופה לקונצרן Frafort. סכום הרכישה המקורי היה 45 מיליון דולר, וב-9 החודשים הראשונים של השנה היא העבירה בונוס למנהליה ובעלי מניותיה שהסתכם ב-4.6 מיליון דולר (צפוי להיות בסופו של דבר 5.5 מיליון דולר). החוזה המקורי כלל אופציה למכירת יתרת המניות במחיר של 55 מיליון דולר.



בשבוע שעבר הודיעו החברות כי העסקה למכירת יתרת המניות צפויה להיחתם בחודש הבא ולהתבצע בינואר 2002. התמורה נאמדת ב-60 מיליון דולר (כנגזרת מביצועיה התפעוליים של ICTS אירופה). לאור זאת, ICTS אמורה לרשום רווח של כ-40 מיליון דולר לאחר שתושלם המכירה (בנטרול בונוסים).



ואולם, בסלומון מעריכים כי השילוב בין שתי החדשות האחרונות בחברה - מכירת החברה הבת וההלאמה בארה"ב - יוביל לירידה כוללת של 80% בהכנסותיה של ICTS, וכי עם ביטול חוזי ההתקשרות של החברה עם חברות התעופה האמריקאיות צפוי חלק ניכר מן ההכנסות משירותים אחרים להתבטל אף הוא.



"במידה שיתממשו המכירה וההלאמה תיוותר ICTS בחציה השני של 2002 ללא כל פעילות מסחרית", מתריע רון. יחד עם זאת ולאור מכירת החברה הבת, קופת המזומנים של החברה (שמכילה היום 23 מיליון דולר) תגדל להערכת סולומון ב-40-45 מיליון דולר ותסתכם ב-63-68 מיליון דולר. בשלב זה עדיין לא ברור האם יינתן פיצוי לחברות התעופה ולנותני שירותים אחרים (ובכללם ICTS) כתוצאה מהחוק החדש, ואם כן - מה יהיה גובהו, כך שסולומון לא משקללים אותו בקופה בצורה מספרית.



מתכוונת להתמקד בפתרונות טכנולוגיים



רון מעדכן כי מנכ"ל החברה אמר שלאחר שני האירועים הללו תתמקד ICTS בפיתוח ומכירה של פתרונות טכנולוגיה לתעשיית אבטחת התעופה. "על פי מיטב ידיעתנו, נכון להיום החברה אינה מעורבת בפיתוחים טכנולוגיים משמעותיים בתעשייה זו", מצננים בסולומון שוקי הון את השמחה. "לבד מן היתרונות הברורים של הכרה מעמיקה עם צורכי התעשייה, צינורות השיווק הנכונים והשחקנים הפעילים בה, אין לחברה ערך טכנולוגי מוסף בפיתוח פתרונות חדשים".



בסלומון מוסיפים כי בכל מקרה, השקעות ופיתוחים אשר ייעשו על ידי החברה בשנה הקרובה אינם צפויים להוביל למכירות משמעותיות בטווח הקצר. רון מעריך כי ישנן שתי חלופות עבור החברה כעת: המשכת פעילותה כעסק חי תוך שינוי המיקוד העסקי לתחום הטכנולוגי בטווח הקצר והיערכות לקראת הפרטה של תעשיית האבטחה ב-2005, או - כאפשרות שנייה - להיערך לקראת צעדים אחרים כמו פירוק החברה, תוך חלוקת נכסיה הכספיים ומכירת הנכסים האחרים.



אם החברה תבחר באופציה הראשונה, רון ממליץ לה לכווץ משמעותית את מצבת כוח האדם, וחלק מהמזומנים שייווצרו ינוצלו להשקעה בטכנולוגיות והחלק האחר (15-20 מיליון דולר) יוכל להיות מחולק כדיווידנד. אם תיבחר האופציה השנייה דווקא, תוכל החברה לחלק את היתרה הכספית כדיווידנד לבעלי המניות לאחר שתמכור את הפעילות שלה החוצה, ובעלי המניות יוכלו לקבל תמורה של 10 דולרים למניה.



הסבירות הגבוהה: הצעת רכש של בעלי המניות לציבור



אולם, אופציה זו היא בעלת סבירות נמוכה, להערכת רון. אפשרות אחרת בעלת סבירות נמוכה היא למכור את הפעילות של החברה, לחלק דיווידנד קטן ולמכור שליטה בשלד בורסאי עם קופה גדולה. התמורה לבעלי המניות תהיה 1-3 דולרים למניה כדיווידנד והמשך הבעלות על השלד. אפשרות נוספת, שאף לה סבירות נמוכה, היא שימוש בשלד לקליטת פעילות חדשה.



אם כך, הסבירות הגבוהה ביותר לדעת רון היא הצעת רכש של בעלי המניות לציבור. מאחר שהפרמטר העיקרי שיקבע להערכתו האם תתקיים הצעת רכש קשור בגובה אחזקות בעלי העניין, הרי שהוא מעריך שבעלי השליטה צריכים כבר כעת לאסוף מניות בש