בנק ישראל: מבנה מערכת המסים בישראל מגדיל את שיעורי העוני בקרב משפחות שיש בהן מפרנס יחיד

מבנה מערכת המסים בישראל מגדיל את שיעורי העוני בקרב משפחות שיש בהן מפרנס יחיד, כך עולה מדו"ח בנק ישראל לשנת 2008 על מערכת המסים בארץ ושיפורסם בחודש אפריל 2009. על פי הדו"ח, הפחתת שיעורי המס על השכר בישראל בין 2003 ל-2009 הקטינה משמעותית את שיעור המס הממוצע ברמות השכר הגבוהות, שבהן היה נטל המס בישראל גבוה יחסית למדינות המפותחות. כמו כן עולה מהדו"ח כי הפחתת שיעורי המס ברמות השכר הבינוניות והנמוכות היתה קטנה יותר, הן אבסולוטית והן ביחס למדינות המפותחות.



מהשוואה בינלאומית של שיעורי המס על השכר, שערך עדי ברנדר מחטיבת המחקר של הבנק ואשר עיקריה מופיעים בדו"ח הבנק ל-2008, עולה כי הרפורמות במיסוי השכר בישראל, שהופעלו מאז 2003, הקטינו משמעותית את נטל המס של העובדים המצויים בשליש העליון של התפלגות השכר.



ברמת השכר של פי שניים מהתוצר לנפש (כ-16 אלף שקל לחודש) פחת שיעור המס הממוצע של עובד נשוי שהוא מפרנס יחיד ב-2.5 נקודות אחוז ושל רווק ב-4 נקודות; ברמות השכר הגבוהות יותר הוא ירד אף ביותר.



נטל המס בישראל ברמות שכר אלה היה גבוה מאשר במרבית מדינות OECD בראשית תהליך ההפחתות אך בעקבותיהן הוא נמוך כעת הן מהממוצע במדינות אלה והן מהחציון; התפתחות זאת נובעת גם מכך שבשנים האחרונות לא היו כמעט הפחתות משמעותיות של שיעורי המס האפקטיביים במדינות המפותחות.



הפחתת נטל המס ברמות השכר הנמוכות היתה קטנה יותר (לוח 1), אך בהן שיעורי המס היו נמוכים מלכתחילה בהשוואה לעולם. כתוצאה מהרפורמות הפכה מערכת המס בישראל לפחות פרוגרסיווית מאשר בעבר - כלומר נטל המס עולה פחות עם עליית ההכנסה של העובד - אך היא עדיין פרוגרסיווית יותר מאשר במדינות המפותחות.



השוואת שיעורי המס בשנת 2009 מלמדת כי המס הממוצע של העובדים בישראל (סך תשלומי המס כאחוז משכר העובד) נמוך מאשר הממוצע והחציון במדינות המפותחות ברמות הכנסה של עד יותר מ-20 אלף שקל לחודש. לגבי רווקים, שיעורי המס הנהוגים בישראל נמוכים מאשר כמעט בכל המדינות המפותחות; עבור כ-90 אחוזים מהעובדים הם נמוכים אף מאלו שבארה"ב.



לעומת זאת עבור גברים נשואים הפער בין נטל המס בישראל לממוצע במדינות ה-OECD קטן יותר ובשליש מהמדינות הנטל אף נמוך מאשר בישראל. זאת מכיוון שבמרבית המדינות המפותחות נהוגות הקלות מס למשפחות בעוד שבישראל מוענקות הטבות כאלה רק לנשים.



שיעורי המס של נשים - הנהנות בישראל מנקודות זיכוי עבור ילדיהן - נמוכים בהשוואה כמעט לכל המדינות המפותחות, גם ברמות השכר הגבוהות, אך אחוז האמהות העובדות שרמת הכנסתן מאפשרת למצות את ההטבה הוא קטן.



בשל ההבדלים בין ישראל למרבית המדינות המפותחות בהתייחסות מערכת המס למצבו המשפחתי של העובד, השפעתה על הכלכלה והחברה שונה. ההטבות למשפחות הנהוגות בעולם מצמצמות את אי השוויון בחלוקת ההכנסות בכל תקופה ומקלות על עובדים בתקופות שבהן עליהם לתמוך בילדיהם – במחיר של הגדלת נטל המס בתקופות אחרות.



לעומת זאת מבנה מערכת המס בישראל תומך בעיקר בכניסה לעבודה של צעירים ושל אימהות – באמצעות שיעורי המס הנמוכים על רווקים והענקת נקודות הזיכוי על פי המגדר, בהתאמה. מבנה זה מגדיל את שיעורי העוני בקרב משפחות שיש בהן מפרנס יחיד, אך מעודד במקביל תעסוקה של צעירים ונשים, ששיעורי המס שלהם נמוכים במיוחד בהשוואה לעולם.