בנייר שהכינה קרן המטבע הבינלאומית, לקראת הפגישה בה השתתפו שרי אוצר וראשי בנקים מרכזיים ב-20G, נאמר שהפעילות הכלכלית והתעסוקה נהנו מאוד מהתמריצים הפיסיקאליים שסופקו עד כה. אולם, הגם שמדובר בתמריצים נכבדים, הם נמוכים מהסכומים שהקרן ממליצה עליהם. הקרן מעוניינת שלצורך העניין יוקצו 2% מהתמ"ג המצרפי העולמי בשנים 2009 ו-2010.
ממחקר שערכו כלכלני יחידת המחקר של בנק המזרחי עולה, כי גם אם אכן כך המצב, ניתן לתלות את האשם במדינות רבות אך לא בארצות הברית. על פי כלכלני הבנק "המדיניות התקציבית האמריקאית חופשית, דינאמית ובעלת יכולת הסתגלות גבוהה יותר מזו של כלכלת גוש היורו לדוגמא, המוגבלת על ידי האמנה שהיא מושתתת עליה וההטרוגניות הגדולה בין חברותיה".
בחינה של הגירעון התקציבי בארצות הברית בשלושת העשורים האחרונים, תוך הבחנה בין הגירעון המותנה בהכנסות, לבין הגירעון בדיעבד, מצביע על כך שבמחצית מהשנים הגירעון בפועל היה נמוך מהגירעון המותנה בהכנסות. לאורך העשורים נוהלה אמנם מדיניות תקציבית מרחיבה גירעונית, אך צנועה למדי. בממוצע, לאורך התקופה, ההוצאות הנוספות, אלו שלא נסמכו על הכנסות, עמדו על 0.5%, במונחי תמ"ג.
בשנים 2008 ו-2009 טוענים בבנק מזרחי השתנתה התמונה. "לנוכח המשבר הכלכלי ההוצאות הנוספות קפצו, בשנים אלה, ל-5.3% ו-6% מהתמ"ג. לא זו בלבד, ב-2009 ההרחבה התקציבית המתוכננת נמרצת בהרבה מאשר ב-2008".
בבנק מנמקים את השינוי בעובדה ששנת 2007 נחתמה בגירעון נמוך בשיעור 1.5% מהתמ"ג, כך שנוח היה להגדיל על בסיסו את ההוצאות הנוספות, שכאמור שאינן מותנות בעלייה בהכנסות. כתוצאה, 2008 נחתמת בגירעון עצום, בשיעור 6.9% מהתמ"ג.
לכן אומרים בנק מזרחי, "2009 נפתחת בנקודת פתיחה בעייתית בהרבה, ובכל זאת, ההוצאות הנוספות תהיינה גם הפעם בסדר גודל דומה להוצאות הנוספות שהוצאו ב-2008. לו הייתה ארה"ב מסתפקת בשיעור שהומלץ על ידי קרן המטבע, היה הגירעון המתוכנן ב-2009 מסתכם ב-8.9% מהתוצר. בדולרים, מדובר בהוצאה נמוכה ב-557 מיליארד דולר בהשוואה להוצאה המתוכננת למעשה. למעשה, היו נחסכים לארה"ב כ-20% מההון שלהערכת גולדמן סאקס תצטרך ארה"ב לגייס השנה".
ארה"ב אומרים בבנק לוקחת על עצמה במובן מסוים את ההמרצה הפיסקאלית בגבולותיה ובשאר העולם גם יחד. יתכן והדבר קשור לכך שהמשבר הכלכלי הנוכחי החל אצלה. אך תהא הסיבה אשר תהא, ניתן לחשוב על השלכות שונות שעשויות להיות לכך.
לדברי רונן מנחם מנהל יחידת המחקר בבנק "אפשר שאיגרות החוב האמריקאיות תימצאנה בעמדת חיסרון בהשוואה לאג"ח במדינות הנוקטות בצעדי המרצה פיסיקאליים נועזים פחות. גם כך, לאג"ח האמריקאיות נקודת פתיחה בעייתית, שכן הפחתת הריבית המהירה במדינה סייעה לתשואות הפדיון עליהן לרדת, שעה שבגוש היורו, לדוגמא, חושבים שהורדת ריבית ל-0% בעייתית ולכן לא ינקטו בה".
השלכה נוספת של הגירעון התופח הוא שער הדולר בעולם. על פניו אומר מנחם, "כששאר הגורמים לא משתנים, מצב דברים זה מסביר היטב את הפיחות האחרון בשער המטבע האמריקאי ובמידה מסוימת עשוי לתמוך בהיחלשות נוספת שלו בהמשך".
בנק המזרחי: האם ארה"ב לוקחת על עצמה את ההמרצה הפיסקאלית בגבולותיה ובשאר העולם גם יחד?
TheMarker
23.3.2009 / 15:48