הנשיא אובמה: "אנחנו בטוחים בהצלחת התוכנית לרכישת נכסים רעילים"

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, אמר כי תוכנית הממשל לרכוש נכסים רעילים מהבנקים היא צעד בכיוון הנכון לפתרון המחנק בשוקי האשראי: "אנחנו בטוחים מאוד שהתוכנית תצליח", אמר אובמה לאחר ישיבה עם יועציו הכלכליים הבכירים בבית הלבן.



שר האוצר טימותי גייתנר הביע אף הוא אמון בתוכנית. "התוכנית תאפשר לבנקים לנקות את מאזניהם", אמר גייתנר במסיבת עיתונאים בוואשינגטון. "אין ספק שהממשל נוטל סיכון", הוסיף. "אי אפשר לפתור משבר פיננסי מבלי שהממשל ייטול על עצמו סיכונים".



בתגובה לקריאתו של הכלכלן זוכה פרס נובל, פול קרוגמן, לממשל לאמץ את הגישה של ממשלת שוודיה בשנות ה-90' ולהשתלט על בנקים עמוסי נכסים רעילים, אמר גייתנר: "אנחנו ארצות הברית של אמריקה, לא שוודיה".



לורנס סאמרס, היועץ הכלכלי הבכיר של אובמה, אמר כי הממשל מצא כי קיימת התעניינות ניכרת מצד המשקיעים בתוכנית למימון רכישת של ני"ע רעילים מהבנקים. "כמה חברות גדולות הביעו נכונות, שלא לומר להיטות, להשתתף בתוכנית", אמר סאמרס בראיון לערוץ הטלוויזיה של בלומברג. "קיימת התעניינות ניכרת מצב המשקיעים במספר תחומים שונים".



משרד האוצר של ארה"ב הכריז מוקדם יותר היום על תוכנית לממן רכישה של ני"ע רעילים בשווי של טריליון דולר, במטרה להציל את המגזר הפיננסי מהמשבר הקשה ביותר מאז השפל הגדול. הטיעון המרכזי בהשקעת כספים אדירה זו מכספי משלמי המסים: כל עוד המערכת הפיננסית עמוסה בני"ע בעייתיים אלה, היא לא תוכל לשוב ולתפקד כהלכה, ותהווה מקל בגלגלי הכלכלה.



התוכנית Public-Private Investment Program תשתמש ב-100-750 מיליארד דולר מקרן החילוץ של המגזר הפיננסי (TARP) שהוכרזה בשנה שעברה. לדברי משרד האוצר, תוכל הממשלה לרכוש נכסים בשווי של 500 מיליארד דולר, בסיוע משקיעים פרטיים. התוכנית תוכל לגדול פי שניים במהלך הזמן, לפי הודעת האוצר.



התוכנית כוללת סובסידיות נדיבות באמצעות הלוואות בריבית נמוכה, במטרה לדרבן את רכישתן של משכנתאות בעייתיות ונכסים נגזרים מידי מוסדות פיננסיים. כדי להגן על משלמי המסים, אשר כספם יממן את עיקר הרכישות, יימכרו הנכסים במכרז למרבים במחיר. הממשלה תישא ברוב הוצאות הרכישה והמשקיעים הפרטיים ישלמו את מקצתה. אבל אולם תפקידם העיקרי יהיה לקבוע מחיר שוק לנכסים הבעייתיים, מה שלא ניתן לעשות כעת בשל סירוב הבנקים למכור אותם במחירים נמוכים מהמחיר הנקוב, וסירובם של משקיעים לשלם בעד מה שנראה כנכסים מסוכנים.