ביה"ד לעבודה: גם מעסיק לא מאורגן חייב להכיר בנציגות העובדים ולנהל עמה מו"מ

בהחלטה תקדימית של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נפסק כי גם במקום עבודה לא מאורגן, בו מועסקים העובדים באמצעות חוזים אישיים, המעסיק חייב להכיר בנציגות העובדים ולנהל עמה משא ומתן.



רוב המעסיקים בישראל אינם מאורגנים. כלומר, במקום עבודתם לא פועלת נציגות עובדים מוכרת, או שאין נציגות כזו בכלל. בעיקר במגזר הפרטי-עסקי, העובדים מועסקים באמצעות חוזים אישיים ולהסתדרות אין בהם דריסת רגל.



לפיכך, להחלטת השופטת עשויה להיות השלכה על התייחסותם של המעסיקים הלא מאורגנים לקיומן של נציגויות עובדים בשטח הנחשב לקניינם. עם זאת, שופטת בית הדין לאה גליקסמן קבעה כי בשלב ראשון המעסיק הלא מאורגן אינו חייב לנהל מו"מ עם נציגות העובדים לחתימה על הסכם קיבוצי, אלא לנהל הליך של מו"מ והיוועצות בלבד.



"הזכות לנהל מו"מ קיבוצי על תנאי ההעסקה, היא נדבך חיוני במימוש זכיות העובדים לחופש הההתאגדות ומימוש תכליתו", פסקה השופטת גליקסמן. "הקביעה שלפיה לא מוטלת על המעסיק חובה להכיר בנציגות העובדים ולנהל עמה משא ומתן, משמעותה היא ריקון מתוכן ממשי של זכות העובדים לחופש ההתאגדות".



החלטת בית הדין האזורי ניתנה במסגרת תביעה שהגישו עובדי גן המדע במכון דוידסון לחינוך מדעי במכון ויצמן ונציגות העובדים נגד מכון דוידסון, בשל סירובו לנהל מו"מ על הסכם עבודה קיבוצי עם הנציגות. לתביעה הצטרף ארגון כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי, אליו הצטרפה נציגות העובדים.



בתביעת העובדים ונציגותם, שהוגשה באמצעות עורכות הדין ארנה לין ומיכל שטיין, נטען כי משהחליטו עובדי גן המדע במכון דוידסון להתארגן מוטלת חובה על המעביד לנהל עם נציגותם מו"מ לחתימה על הסכם קיבוצי.



לטענתם, ארגון כוח לעובדים הצליח לצרף אליו יותר משליש מעובדי מכון דוידסון ולכן, על פי החוק, הארגון רכש מעמד של גוף יציג. עוד טענו התובעים, כי הנהלת המכון נקטה פעולות פוגעניות כלפיהם, בניגוד לדין, שמטרתם סיכול התארגנות העובדים.



מנגד טען מכון דוידסון באמצעות עורכות הדין דפנה שמואלביץ, אסתר נדל וגילה נגר, כי גן המדע אינו יחידה נפרדת ממכון דוידסון, לכן ארגון כוח לעובדים אינו יציג של עובדי גן המדע. המכון הכחיש כאילו ננקטו פעולות פוגעניות כנגד עובדי גן המדע וטען שהוא מכבד את זכותם להתארגן וכי נקט כדין בצעדי התגוגננות כנגד הצעדים שנקטו העובדים המאורגנים.



לטענת המכון, מכיוון שארגון כוח לעובדים אינו יציג, אין לבית הדין סמכות לדון בתביעה שהגישו עובדי גן המדע ונציגותם. עד טען המכון שעל ארגון כוח לעובדים לבקש הכרה משפטית מוקדמת מבית הדין בטרם יוכל לדרוש מהמעסיקים להכיר בו כיציג.



השופטת גליקסמן דחתה את הטענה שתנאי לפעילותו של ארגון עובדים מול המעביד הוא קבלת הכרה מביה"ד לעבודה למעמדו כגוף יציג של העובדים. ואולם היא קבעה כי בשלב זה ארגון כוח לעובדים אמנם מקיים את הדרישות להכרה בו כארגון עובדים, אך בשלב זה הוא אינו ארגון עובדים יציג, כהגדרתו בחוק הסכמים קיבוציים, הכשיר לחתום על הסכמים קיבוציים.



עם זאת השופטת קבעה כי הזכות לחופש ההתאגדות של העובדים כוללת גם את זכותם לנהל מו"מ קיבוצי מול המעסיק. "במצב שבו קיים חוסר איזון כלכלי בין המעסיקים לבין העובדים, לטובת המעסיקים, וודאי שבתקופות של אבטלה במשק, האפשרות של העובדים להשתמש בנשק השביתה כמעט שאינה ניתנת למימוש, במיוחד כשמדובר בעובדים מוחלשים", קבעה השופטת.



"לפיכך קביעה שהמעסיק אינו מחוייב להכיר בנציגות העובדים ולהידבר עמה, משמעותה שלילת חופש ההתאגדות והיא מנוגדת לעקרונות משפט העבודה". לדעת השופטת, יש לחייב את המעסיק - גם הלא מאורגן - לנהל מו"מ עם נציגות העובדים בכל העניינים הקשורים לתנאי העבודה ברמה הקיבוצית, אך אין לחייבו לנהל מו"מ לחתימה הסכם קיבוצי. "אני סבורה שהטלת חובה בעוצמה פחותה יותר, עשויה להפחית את התנגדות



השופטת קיבלה את טענת העובדים כי בעת שביתה מעסיק אינו רשאי לקבל עובדים חדשים לעבודה כדי שיבצעו את תפקידיהם של העובדים השובתים. בשל חלוף הזמן, מאז תחילת העסקתם של העובדים החדשים, נמנע ביה"ד מלהורות על פיטוריהם.