פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הזרים בסכנה

      כמו יתר האוכלוסיות החלשות, אוכלוסיית הסטודנטים הזרים באוניברסיטאות בחו"ל נפגעת גם היא מהמשבר הכלכלי. מוסדות בארה"ב, המקבלים סיוע ממשלתי, מחויבים להעסיק מקומיים

      בשנים האחרונות, מספר רב של תלמידים (בערך כשליש מכל הסטודנטים בתוכניות מב"א מובילות בארצות הברית למשל) הם "סטודנטים זרים" – סטודנטים שלקחו סיכון והיגרו (זמנית, סופית, מי יודע) לצורך לימודים ותעסוקה בחו"ל. ה

      תוכנית האופטימית של הסטודנטים כוללת בדרך כלל לימודים של שנה שנתיים, הלוואות מכובדות למימונם, ותקווה לעבודה בארה"ב או אירופה שתוכל להחזיר את ההלואוות תוך מספר מצומצם של שנים. אם מצליחים גם לחסוך קצת, השילוב של ההשכלה והניסיון בחברות בינלאומיות הוא משמעותי, ויכול להוות קפיצה משמעותית לקריירה.

      המגמה הזו נתמכה על ידי התרחבות בחברות בינלאומיות שהתרחבו, והחלו לחפש מנהלים עם הכשרה "מערבית", שיכלו להתאים ולפרוח בסביבה אמריקאית/אירופית אבל בה בעת הביאו עמם יתרון משמעותי - הבנת הצרכים הייחודים של השווקים המתפתחים.

      בנוסף, סטודנטים בינלאומים לרוב מרגישים צורך חזק יותר להוכיח את עצמם ולהראות, כי כישוריהם אינם נופלים, ואף עולים על אלו של המקומיים. התוצאה – מגזרים שונים בעולם העסקים – כמו מגזר הפיננסים או תחום הייעוץ אסטרטגי, שנחשבים למעסיקים תובעניים, ודורשים שעות מרובות של עבודה (כולל לילות וסופי שבוע), שכרו חלק ניכר מהסטודנטים הזרים ושילמו משכורות מרשימות.

      התוכניות המקומיות מתחזקות

      כעת, כאשר הכלכלה העולמית נמצאת במיתון אשר סופו אינו נראה לעין, נשאלת השאלה האם יהיו לכך השלכות על תהליך ההרשמה של הסטודנטים הזרים לאוניברסיאות בחו"ל, ואם כן – עד מתי הן יימשכו.

      ההשפעה המיידית היא שהרבה יותר אמריקאיים נרשמים לתואר שני. הרבה עובדים איבדו את משרתם, ואלו בני המזל שכן ממשיכים לעבוד, אינם אופטימיים לגבי הבונוס השנתי. לפתע תואר שני נראה כמו אופציה לא רעה בכלל בכדי לשפר את סיכויי ההעסקה העתידיים. בה בעת, סיכויי ההעסקה של סטודנטים זרים הולכים ופוחתים – ועל כן גם כח המשיכה של תוכניות בינלאומיות הולך ופוחת.
      אפשר לומר כי אנו עדים לתהליך "התמרכזות" של שוק המב"א. התוכניות המקומיות יהנו מפריחה, והתחרות על הסטודנטים המקומיים רק תחזק ותשפר אותן. חיזוק התוכניות יגרום להן לקבל מועמדים טובים יותר, ובטווח הבינוני – למשוך מעסיקים לגיוס הבוגרים.

      בשורה התחתונה- זו בשורה לא טובה לאוניברסיטאות – פחות זרים בתוכניות המב"א הבינלאומיות (להבדיל מאלו המקומיות), אפילו תוכניות שעד כה התהדרו בגיוון האתני שלהן – משמעותו פחות אטרקטיביות לכולם, פחות אמונה ביכולת של הזרים להצליח ולמצוא עבודה (וגם שינוי בפרופיל המעסיקים שאולי יתרגלו לשכור פחות זרים).

      הרעה במצב הכלכלי באה תמיד לידי ביטוי בהחלשה נוספת של אוכלוסיות חלשות ממילא. היעדר עתידי של מקומות עבודה יגרום לירידה ברישום לתוכניות על ידי סטודנטים זרים, ובכך יגרום למעשה לירידת קרנן של התוכניות הללו.

      בחודש האחרון הודיע בנק אוף אמריקה, כי הוא מבטל הצעות עבודה לסטודנטים זרים, כיוון שהמימון שקיבל מהממשל האמריקאי במסגרת תוכנית TARF מונע מהבנק להגיש בקשות לתמיכה במועמדים זרים, אם היו פיטורים של עובדים אמריקאים בשלושת החודשים האחרונים. זהו מפח נפש נוראי לסטודנטים שכבר התחייבו לבנק ולא ניצלו את החודשים האחרונים לחיפוש מקומת עבודה אחרים.

      תהליך התחזקות התוכניות המקומיות נמצא בעיצומו. התוכניות המקומיות האירופיות, למשל, כבר החלו לטפס במעלה הדירוג העולמי, וכן כמה מהתוכניות האסייתיות. בדירוג העולמי האחרון של תוכניות על ידי הפיננשל טיימס, במקום השמיני נמצאת תוכנית מסין ובמקום ה-15 בית הספר למנהל עסקים של הודו.

      הסטודנטים עשויים לוותר על מעבר לארץ זרה ותוכנית בינלאומית לטובת תוכנית בארצם שלהם, ואולי איזה חילוף סטודנטים לסמסטר על הדרך. ולמרות על הדברים הללו, תמיד יהיו את כרישי המבא – אותם אנשים שרואים את המטרה לנגד עיניהם (בדרך כלל משרה בכירה ובונוס בן 7 ספרות) ולא יתנו למכשול "קטנטן" כמו מיתון עולמי לעצור אותם בדרך אליה...


      הכותבת היא בוגרת תואר שני מאוניברסיטת ניו יורק, עבדה בבנק השקעות מוביל בארצות הברית וכיום יועצת לסטודנטים המעונינים בלימודים ועבודה בארה"ב.
      הבלוג שלה הוא