"דירקטורים לא צריכים לדעת מה זה MBS, CDO ו-CDO סינטטי. זה לא התפקיד שלהם. הם לא צרכים להבין מה המכשירים האלו ומה הם אומרים. מטילים יותר מדי אחריות על גוף שתפקידו לפקח. הם צריכים לדעת שאלו השקעות עם סיכון מסוים ולקבוע איזו חשיפה מהתיק מוכנים לקחת למכשיר. חברה רוצה להשקיע בהונגריה? ברומניה? הדירקטורים צרכים לקבוע את כמה החברה יכולה להשקיע שם, וזהו". כך אמרה היום עו"ד דליה טל, ממשרד קנטור-אלחנני-טל, בפאנל שעוסק באחריות דירקטורים, בכנס מסכים אדומים ואתיקה של בנק ישראל.
"אני מלווה למעלה מ-20 שנה את דירקטוריון לאומי", הוסיפה טל. "אני זוכרת שבנק לאומי רצה להשקיע במכשירים האלה. באה ההנהלה ואמרה אנחנו לא מבינים את המכשירים האלה עד הסוף, אז נשקיע בהם בהיקף קטן - כי אומרים שזה עושה תשואה מצויינת". לדעת טל, זו הגישה שהצילה את מערכת הבנקאות בישראל מהסתבכות יותר גדולה בהשקעות במכשירים מורכבים.
מנגד, פרופ' יוסי גרוס, גורס שעל הדירקטורים מוטלת אחריות כבדה יותר: "היתה תקלה בבנק הפועלים: לפי מה שהבנק דיווח היה מידע על ירידות ערך בתיק ה MBS, שידע עליהם המנכ"ל ולא דיווח לדירקטוריון. זה נראה כמו תקלה, ודירקטורים צרכים להיות ערים לדברים כאלו ולוודא שיש תקשורת נאותה עם המנכ"ל במסגרת תפקידם והסיכונים שיש להם מהתפקיד".
דליה טל: דירקטורים לא צריכים להבין מה זה MBS ו-CDO
אתי אפללו
25.3.2009 / 15:27