פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מיליארדר רוסי תובע את מזרחי-טפחות

      טוען: "הבנק העלים עין מהונאה של 5.5 מיליון דולר שהתבצעה בחשבוני". הכספים מהחשבון הועברו לחשבונו של אדם המוכר למשטרה


      בנק מזרחי-טפחות העלים עין ממעילת ענק שבוצעה לכאורה בסניף גן-העיר בתל-אביב. כך נטען בתביעה שהגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב עורכי-הדין נדב דרנזין ורם. א. גמליאל.

      לפי התביעה, 5.5 מיליון דולר נעלמו מחשבון בנק של מיכאל אקסלרוד, מיליארדר רוסי. רוב הכסף הועבר לתושב נתניה מיכאל לויטין, לקוח אחר בסניף, המוכר למשטרה בשל חשדות למעשי זיוף ומרמה. ככל הידוע, לויטין נעלם בחודשים האחרונים מישראל.

      ל-TheMarker נודע שחקירה בעניין נפתחה על-ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה. אקסלורד, תושב מוסקבה, הוא אחד מבכירי חברת גז-פרום הרוסית והונו מוערך בלמעלה ממיליארד דולר. בשנים האחרונות רכש דירה ברחוב הושע בצפון תל-אביב וקיבל אזרחות ישראלית.

      בינואר 2006 פתח אקסלורד חשבון בסניף גן-העיר על שם אשתו אלה. בחשבון הופקד סכום מצטבר של 5.5 מליון דולר. כעבור שנתיים וחצי, באוגוסט 2008, גילו בני-הזוג אקסלרוד שחשבונם עומד במינוס של 530 שקל, למרות שלא ביצעו בו שום משיכה. הם גילו שבמשך שנתיים וחצי הועברו כספים באופן שיטתי מחשבונם לחשבונו של מיכאל לויטין. רק בדיעבד הסתבר לבני הזוג שלויטין, אותו הכירו כאשר סייע להם ברכישת הדירה, הוא דמות מוכרת למשטרה.

      באוקטובר 2006 נעצר לויטין על ידי חוקרי היחב"ל, בחשד שמכר דרכונים ישראלים מזויפים בארץ ובעולם, דרך האינטרנט. לפי כתב התביעה, הבנק עצמו הרוויח מהחגיגה, כאשר עשה רווח ישיר מכספם של בני הזוג אקסלורד שהועברו לפקדונות, ללא ידיעתם ובניגוד לרצונם, ותוך כדי שהבנק מחייב את החשבון בעמלות שונות.

      על פי התביעה, פתיחת החשבון של אקסלרוד בוצעה על ידי פקידה דוברת רוסית בשם אלה אשפיז. מי שהפנה את אקסלרוד אל אשפיז הוא לויטין, שעובדי הסניף ראו בו כבעל קשרים "מיוחדים" בבנק, שהתנהל בסניף כבן בית.

      היעלמות הכספים עצמה התרחשה מחודש ספטמבר 2006 והסתיימה בינואר 2008 ב-23 העברות נפרדות, לרוב בסכומים שנעו בין 100 ל-250 אלף דולר בכל העברה. מתגובת הבנק לידיעה עולה, כי אקסלרוד הגיעה לבנק יחד עם לויטין כדי לפתוח את החשבון, וכי כבר במעמד הפתיחה ביקשה אקסלרוד להעביר סכום כסף לחשבונו של לויטין. בבנק מאירים גם את העובדה שכשליש מהכספים שהופקדו בבנק הועברו לטובת רכישת דירה - שנרשמה בטאבו על שמה של אקסלרוד.

      מהתיאור של אופן העברת הכספים עולה תמונה מדאיגה לגבי הקלות שבה ניתן להוציא כספים מחשבון בנק בישראל: העברות הכספים שבוצעו מהחשבון של אקסלרוד נעשו בהסתמך על הוראות שהתקבלו באמצעות הפקס, מבלי שיש לבנק עותק מקורי ומבלי שניתן לוודא מהיכן נשלח ובידי מי נשלח, ומבלי שניכר כי הבנק עשה בדיקה כלשהי באשר להוראות שנתקבלו.

      בני הזוג אקסלרוד גילו מקרים בהם הועברו הכספים לחשבון בנק אחר מזה שצוין בבקשת העברה, ובקשות-העברה שבהן לא היו חתימות של מורשי-חתימה.

      אי סדרים נתגלו גם בנוגע למספרי חשבון בנק, סכומי העברה וזהות האנשים שביצעו את ההעברות. במקרה מסוים התבקשה העברה לחשבון אחר מהחשבון שאליו הועברו הכספים בפועל, כאשר מספר החשבון שונה בכתב-יד. במקרה אחר, החתימה של האדם שאישר העברה בשלוש בקשות העברה היתה שונה באופן משמעותי מהחתימה של אותו אדם בארבע בקשות העברה אחרות. פקסים נכתבו בכמה שורות על נייר לבן חלק, ללא כל לוגו או מקור המזהה מהיכן הגיעו. לתובעים התברר שאחד מהפקסים הגיע מסניף הדואר במוסקבה, על פי מספר הטלפון שהופיע בקצה העמוד.

      בני הזוג אקסלרוד פנו לגרפולוג מומחה שקבע, כי החתימות של אלה אקסלורד בבקשות ההעברה השונות זויפו. בעקבות כך הם הגישו תלונה למשטרה בנושא. על זאת משיב הבנק כי "כל ההוראות בדבר העברת כספים מחשבונה הגיעו בפקס ונשאו חתימה הנחזית להיות זו של הלקוחה". בכתב התביעה טוענים בני הזוג עוד שהבנק התחמק מאחריותו לממצאים שהעלו בפניו, ולמרות דרישות חוזרות ונשנות, העביר לבני-הזוג מסמכים חלקיים בלבד הקשורים לפרשה.

      בני הזוג תובעים מהבנק 25.6 מיליון שקל. "בהתנהלותו הפר הבנק את הוראות המפקח על הבנקים לעניין ניהול בנקאי תקין בדבר הוראות טלפוניות ודבר מניעת הלבנת הון, מימון טרור וזיהוי לקוחות... 'עצימת העין' של הבנק היא אשר איפשרה, הלכה למעשה, את עצם קרות האירועים ובוודאי שאת הימשכותם לאורך זמן רב", נכתב בתביעה.

      כנגד העובדות שהוצגו בכתב התביעה, מעביר הבנק תגובה המכילה עובדות נוספות: "בתעודת הזהות שהציגה אקסלרוד במועד פתיחת החשבון היתה רשומה כתובת מסוימת בתל אביב. רק לאחר שהמכתבים שנשלחו מהבנק לכתובת הזו החלו לחזור, התברר כי מדובר בכתובת שאינה קיימת. לא ברור מדוע מסרה הלקוחה לבנק כתובת שאינה קיימת", כותבים בבנק.

      "הלקוחה חתמה בסניף על טופס הוראה טלפונית שמשמעותו אפשרות לבצע פעולות באמצעות פקיד הבנק, בטלפון או בפקס. יודגש, כי הלקוחה ביקשה במפורש שלא להשאיר מספר טלפון בחו"ל שבו ניתן להשיגה. מדוע? לא ברור".