גורם מוסדי מוביל: "אסור למדינה לערוב לחברות אחזקה שמתקשות לפרוע חובן"

"השיתוק האדיר שהתחולל בקרב הגופים המוסדיים הותיר בידיהם סכומי כסף אדירים, שאינם נושאים ריבית, ולכן אם תבוא חברה טובה, הם ישמחו להעניק לה אשראי". כך אמר גורם מוסדי באחת החברות הגדולות במשק. "זו הסיבה, שחברות מבוססות אינן זקוקות לערבות מדינה לגיוסי הון, הן יכולות להסתדר בעצמן וכוחות השוק יקבעו את התנאים ובראשם הריבית בגיוס איגרות חוב (אג"ח), או דרך אחרת להשתתפות המוסדיים ברווחים, דוגמת אג"ח עם אופציות. גיוסי האג"ח האחרונים במשק הם ההוכחה לכך", הוסיף.

"אסור למדינה לערוב להסדרי חוב של חברות אחזקה, שמתקשות לפרוע את חובן. זה מהלך חמור. מי שלא פורע אג"ח צריך להגיע להסדר עם הגופים המלווים. חברה טובה תוכל למחזר בקלות חוב, חברה פחות טובה תצטרך אולי לוותר על חלק מהמניות לטובת המלווים. ערבות מדינה להסדר במקרה כזה תיצור תקדים מאוד מסוכן. למה שהמדינה לא תערוב להסדר מול בעלי משכנתאות, שנזרקים מהבתים?", הוסיף.

"המסקנות מהמשבר הן בעיקר לא להסתמך על רייטינג של חברות דירוג ועל מה שאחרים קובעים לגבי חברות, ולהעריך כל חברה לגופה. לא נדרשים בטחונות למקרה של אי פרעון, כי ממילא גם כיום, מי שלא פורע את החוב, אוטומטית הנושים צריכים להתארגן ובאמצעות כונס לקחת את החברה", הוסיף הגורם המוסדי.

לדבריו, חסר בחוק מנגנון שמקצר תהליכים במקרה של אי עמידה בפרעון אג"ח. המנגנון צריך לקבוע, לדוגמה, כי שני הגופים המוסדיים שמחזיקים ברוב האג"ח יוכלו לעשות הסדר ולהביא אותו לאישור שאר בעלי האג"ח. אם ההסדר יאושר ברוב של 51% מהנושים הוא יהיה תקף לכולם.

הגורם המוסדי שלל גם את קרנות המנוף שהוקמו על ידי משרד האוצר המבוססות על הון ממשלתי והון של הגופים המוסדיים. לדבריו, הוצאת קבלת ההחלטות מגוף מוסדי לחיצוני מנוונת את המנגנונים בגופים המוסדיים. זאת כאשר הקרנות פותרות בעיה של 20 מיליארד שקל, כשהאשראי החוץ בנקאי עומד על 200 מיליארד שקל. "עדיף היה לתת את הכספים ישירות לגוף המוסדי ולמצוא דרך לפתור ניגוד עניינים אפשרי שעלול לעלות במהלך העבודה", הוסיף.

"הכי חשוב זה להפסיק לדבר על התערבות הממשלה, כיוון שהדיבורים יוצרים המתנה ובינתיים הכל משותק", אמר הגורם המוסדי. "כולם חושבים שעוד מעט תתקבל תוכנית גושן, וכולם יושבים על הגדר", הוסיף. לדבריו, אם המדינה מחליטה להעניק בכל זאת ערבות להלוואות לעסקים, עליה לקבוע קריטריונים מאוד ברורים ומדוייקים למי ולפי מה. ועדי המדינה תצטרך לדעת להסביר, למה לפירמות היא כן נותנת ערבות ולידיחים שנוטלים משכנתאות היא לא נותנת ערבות, הוסיף.