לחם, עבודה - המדריך לשובת המתחיל

חרב הפיטורין מרחפת מעל? היו"רים החזקים ולמודי הקרבות מגישים את הטיפים החשובים למאבק האכזרי על העבודה: "הכי חשוב - תקשורת!"

רוית הכט

במהירות מדאיגה קורסים עוד ועוד מפעלים בפריפריה והמראות של הפגנות העובדים, ההתבצרות במפעלים והבערת צמיגים, הופכים למחזה שכיח.

נתונים, שמפרסמים הגופים הכלכליים השונים (הסתדרות, התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר) מצביעים על עשרות מפעלים בפריפריות, שנמצאים בסכנת קריסה ממשית. העמקת המיתון צפויה להחריף אף יותר את המגמה, והפסימיים אומרים "שמה שאנחנו רואים כעת הוא רק קצה הקרחון".

מספר חברי ועדים עם ניסיון ב"מאבקים", כפי שהם מכנים את ייצוג העובדים, נותנים עצות ליו"רים הירוקים, שצפויים לעמוד בסיטואציות דומות.

עוד בוואלה! NEWS

ארוחה במעטפה ב-10 דקות הכנה

אודי ברקן ואושר אילדמן
לכתבה המלאה

"להיות בקיאים במאזנים"

מוטי גואטה, יו"ר ההסתדרות במרחב אשקלון, יודע דבר או שניים על מאבקים להצלת מפעלי הפריפריה. האזור שהוא אמון עליו רווי מפעלים, שנקלעו לבעיות, ובימים אלו הם נאבקים על חייהם. עצתו הראשונה של גואטה ליו"ר הוועדים, שעובדיהם נקלעו למצוקה, היא לבדוק את המאזנים. "לא משנה מה המצב, גם אם לעובדים יש 100% אמון בהנהלה, צריך לבדוק את מאזני המפעל. אם בוועד אין מומחים, עדיין שווה להוציא כמה שקלים על רואה חשבון שיראה מה קורה. צריך להבהיר להנהלות שמי רוצה להניף חרב על העובדים, צריך לספק אינפורמציה, שתנמק את ההחלטות. אם הוועדים חברים בהסתדרות, היא יכולה להעמיד להם את הכלים".

שנית מציע גואטה להפעיל לחצים על כל גורם, שתחום אחריותו עלול להשיק לפעילות המפעל. "לא משנה מה אזור המגורים, צריך לגייס למאבק כל מי שיש לו נגיעה למפעל. חברי מפלגות, שרים לשעבר רשויות מקומיות, כל מי שיכול להפעיל לחץ . אם זה מפעל בטחוני – צריך לעבוד מול שר הביטחון. וכן הלאה. צריך לנסות ולפעול מול גורמים ברמה האזורית והארצית".

שלישית מזכיר גואטה את כוחה העצום של התקשורת. "לתקשורת יש תפקיד מכריע במאבק. כולנו זוכרים את המקרה של מפעל עשות אשקלון, שכמעט ונמכר לקבוצה של אברהם בורג בכמה שקלים. לולא התחקיר העיתונאי והטלוויזיה, המפעל לא היה נמצא היום איפה שהוא נמצא".

גואטה לא מתרגש מההתארגנויות הספונטניות של התבצרות עובדים במפעלים כדוגמת "עוף העמק" ו"חניתה". "אם אין למחאה כזו המשכיות, אז באת, ישנת שבוע וזהו. אם אין התמדה זה עלול להגימר כסוג של חברותא ולא יותר מזה. כדי להתמיד במאבק מהסוג הזה אתה צריך לעבור מאוהל לאוהל. אם ההתבצרות במפעל לא עוזרת, אז תקים אוהל מול האוצר בירושלים ואם זה לא עוזר, אז תקים אוהל מול הבית של שר האוצר".

לדבריו, המפתח לכל סוג של התקוממות הוא התמדה ודבקות במטרה. "הכי חשוב זה לא לוותר ולהגיד טוב זה המצב, ואין מה לעשות. מעסיקים רבים, בעיקר בתחום ההיי טק מנצלים את המצב כדי להציג נתונים קשים בהרבה מהמציאות. צריך לנהל מאבק, והמאבק הזה הוא לא מאבק דה לוקס".

"להיאבק עד הסוף"

יו"ר ועד, שכיכב בכותרות בזמן האחרון הוא מוטי סער, יו"ר ועד העובדים של "עוף העמק". מאבקו של סער עדיין נמצא בעיצומו ובימים אלו, לאחר שלמפעל מונה כונס נכסים, מנסה סער להביא למצב שבו המפעל יימכר כ"מפעל עובד" על 200 עובדיו, ולא כגוש בטון. "או שהמפרק מוכר את המפעל כנכס או שהוא מתאמץ להפעיל אותו. לשם כך הוא צריך עזרה מימונית. כבר פנינו לאוצר עם תוכנית עיסקית כדי שהמפעל יימכר במצב שהוא עובד ולא כגוש ברזל. אנחנו בידיים של האוצר עכשיו. אם לא ירצו לעזור לנו, נעבור לגור שם".

העצה המרכזית של מוטי סער לנאבקים היא "להילחם להילחם ושוב להילחם. אני מתכוון להיאבק עד הסוף, עד שהמפעל הזה יחזור לפעול. ואם זה כרוך בלישון מול משרד האוצר נעשה זאת".


גם סער מדגיש את חשיבותה של הבקיאות במספרים ובמאזנים. "מי שלא בקיא בהתנהלות של המפעל מי שלא יודע מה המפעל יודע לעשות ומה לא - אין לו סיכוי. גם בלי תקשורת אתה לא שווה לכלום. אתה צריך ליזום דברים, לעניין כי אחרת ירדמו ממך ויעזבו אותך. מערכת השיווק היא מאוד חשובה. אני חושב שמספר הטלפון שלי נמצא היום אצל כל עיתונאי".

באשר לאנשים שאליהם צריך לפנות סער מציין בעגמומיות "שלמרות רצונם הטוב של גורמים רבים לעזור רק האוצר וראש הממשלה הם הגורמים שמהם אפשר לגרד משהו. יש הרבה אנשים ביניהם חברי כנסת ונבחרי ציבור שרוצים לעזור לנו אבל לא יכולים. פעמיים היינו בוועדת הכספים, אבל הדרך לתכל'ס עדיין ארוכה".

"לדעת מה רוצים להשיג"

"הדבר הכי חשוב שכל ראשי הוועדים צריכים לזכור הוא שמאבק זה לא ירח דבש או פיקניק" אומר מוטי חזיזה, יו"ר ועד העובדים של פרי גליל בחצור הגלילית, מפעל צפוני נוסף שהתפרסם בשבועות האחרונים בשל המאבק של עובדיו בהחלטת ההנהלה לפטר עובדים ולסגור את המפעל. נכון להיום, עיסקת הרכישה של המפעל על ידי רשת "חצי חינם" עלתה על שרטון, והעובדים עדיין משיכים את המאבק להצלת המפעל.

"כל ועד חייב לדעת מה הוא רוצה להשיג, כשהוא יוצא למאבק. לא לצאת למלחמה ואחר כך לנסח מטרות", אומר חזיזה. "בנוסף, הוועד צריך להיות חזק, עם שליטה על העובדים ובעל אמונם. לוועד שאין מאחוריו עובדים, עדיף שלא לצאת למאבק".

חזיזה מדגיש, כמו כולם, את חשיבותה של התקשורת. "בלי כלי התקשורת, אין למאבק זכות קיום בציבור. בזכות התקשורת הגענו לכל בית בישראל והבאנו לציבור את התחושות הקשות של העובדים. עוד לפני שיוצאים למאבק, צריך לבחור אנשים, שמסוגלים לתקשר עם העיתונות ומערך שיפיץ את הידיעות"

דבר נוסף, שהכרחי בעיני חזיזה, הוא שיתוף הפעולה עם ההסתדרות. "במאבק צריך לשים את הכל בצד ולשלב כוחות. ההסתדרות ליוותה אותנו לאורך כל הדרך, עופר עיני נתן לנו גיבוי, מימון וסיוע לאוכל. ליוו אותנו וממשיכים ללוות אותנו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully