>> הגרף המוצג כאן נלקח מסקירה על תחום האנרגיה שביצע בית ההשקעות אי.בי.אי. הוא מראה כיצד קפץ עקום החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט בשבוע בודד. הגרף העליון מראה את מחירי החוזים ב-24 במארס, וזה שמתחתיו - את מחירם כשבוע קודם לכן. הקפיצה מלמדת על ציפייה בשוק לעליית מחירים בעתיד.
חברות שמפיקות נפט אינן מוכרות את כולו במחיר אחיד. חלק מהתפוקה נשמר למסירה בעתיד. אם נפתחים פערים גדולים בין המחיר למסירה מיידית למחיר בעוד חצי שנה, ייתכן שיהיה להן כדאי לשמור יותר נפט במלאי (או באדמה), ולייעד אותו למסירה עתידית.
בגרף ניתן לראות שתי התפתחויות שאירעו בשבוע האחרון: ראשית, מחיר הנפט למסירה באפריל עלה בתוך שבוע מ-48 דולר ל-54 דולר; בנוסף נרשמה עלייה חדה עוד יותר בחוזים למסירת נפט לטווחים ארוכים יותר. כך למשל, המחיר למסירה במארס 2010 קפץ מ-54 דולר ל-64 דולר. קפיצה זו מאפשרת לחברות הנפט לנבא את זרם ההכנסות ומעלה את ערך המלאי שלהן.
עקום החוזים העתידיים חושף את תחזיות השוק למחירים שישררו בעתיד. לפני כשנה, כשמחירי הנפט למסירה מיידית זינקו לשיא של 147 דולר, החוזים לטווחים של חצי שנה עד שנה שיקפו רמת מחירים נמוכה בהרבה של כ-80 עד 90 דולר לחבית - כלומר החוזים לימדו על ציפייה לירידת מחירים משמעותית. בפועל ירדו המחירים בשיעור חד בהרבה.
כעת, כך נראה, מצפים בשוק שהמחירים בעתיד הלא רחוק יהיו גבוהים מהמחיר הנוכחי. השימוש בחוזים העתידיים מאפשר לחברות הנפט למצע את רווחיהן על פני זמן, למרות התנודתיות החדה במחיר הנפט למסירה מיידית.
מה צופן העתיד למחירי הנפט?
עמי גינזבורג
29.3.2009 / 6:59