תעודת מסחר על מניות זרות בארה"ב (ADR).
טכניקה שמאפשרת לרשום מניות של חברות לא אמריקאיות למסחר בבורסות הגדולות בארה"ב. הטכניקה מבוססת על בנק אמריקאי גדול המתווך בין החברה למשקיעים. הבנק מנפיק את תעודות המסחר כך שכל תעודה מייצגת מניה אחת או כמה מניות של החברה הזרה. מול כל תעודה כזו קיימת בפועל מניה של החברה.
רוב החברות הישראליות שמניותיהן נסחרות בארה"ב רשומות למסחר באופן הזה. לקבוצה זו שייכות חברות כמו טבע, צ'ק-פוינט, אלביט מערכות ונייס. השימוש ב-ADR נועד להקל על משקיעים בבורסות בארה"ב לסחור במניות של חברות זרות, מבלי שיצטרכו להמיר דולרים או לפתוח חשבונות במטבע זר. באופן הזה יכולים גם ישראלים שמחזיקים חשבון ניירות ערך בדולרים להשקיע באמצעות הבורסות הגדולות בארה"ב (NYSE או נאסד"ק) בחברות סיניות, רוסיות או ברזיליות.
מבחינה משפטית ה-ADR שקולות למניות רגילות. הן מאפשרות למחזיק בהן להצביע באסיפת החברה ולקבל ממנה דיווידנדים. עבור משקיעים רגילים רכישת ADR שקולה לרכישה והחזקה של המניה. לדוגמה, נניח שהבנק המתווך קבע שכל ADR של חברה בריטית כלשהי שקולה לארבע מניות רגילות שלה. אם החברה הבריטית תחליט לחלק דיווידנד של 10 פני למניה, מחזיקי ה-ADR יהיו זכאים לקבל 40 פני למניה על כל תעודה שהם מחזיקים. התשלום בפועל יתבצע בדולרים (לפי שער החליפין מול הליש"ט), והוא יועבר באמצעות הבנק המתווך.
ברישום למסחר באמצעות ADR ישנן כמה דרגות שנבדלות בדרישות הדיווח מכל חברה. הדרגה הנמוכה ביותר (1 Level) מאפשרת לחברות זרות לרשום את מניותיהן בארה"ב בתנאים מקילים. דרגה זו מיועדת לחברות שנסחרות במדינת המוצא שלהן, ומדווחות על פי החוקים המקומיים. חברות אלה לא נדרשות לספק דו"חות רבעוניים ושנתיים לפי כללי החשבונאות האמריקאיים, אבל הן נדרשות לתרגם את דו"חותיהן הרגילים לאנגלית ולפרסמם באתר האינטרנט שלהן. ADR כאלה נחשבות לנחותות יחסית מבחינת איכות הדיווח שלהן, והיקף המסחר בהן יהיה בדרך כלל דליל יותר.
הדרגה הבאה (2 Level) מחמירה מעט יותר, ומיועדת לחברות שמעוניינות להיחשף בצורה רחבה למשקיעים מוסדיים אמריקאיים ובינלאומיים. חברות שנרשמות למסחר לפי דרגה זו מחויבות לספק דו"חות כספיים רבעוניים ושנתיים מלאים באנגלית לפי דרישות רשות ני"ע האמריקאית (SEC). הדרגה הגבוהה ביותר (3 Level) מיועדת לחברות שמעוניינות לגייס הון בהנפקת מניות חדשות. חברות אלה מחויבות לספק את מרבית הדיווחים שנדרשים מכל חברה אמריקאית רגילה, כולל תשקיף מפורט לקראת ההנפקה. חברות אלה גם יהיו כפופות באופן מלא לחוקי ניירות הערך של ארה"ב.
ginzburg@themarker.com.ami
American Depositary Receipt
עמי גינזבורג
29.3.2009 / 6:59