הגופים המוסדיים לא למדו דבר

>> למשבר הנוכחי מתייחסים כאל "משבר של פעם במאה שנים" - משבר שאחריו ישתנו מהיסוד כמה מהנהגים הפסולים בשוק ההון של השנים האחרונות.

אחת הבעיות שנחשפו עם הנפילה הנוכחית בשווקים, ובמיוחד בשוק האשראי החוץ-בנקאי, היא שהגופים המוסדיים שניהלו את כספי הפנסיה שלנו העניקו בקלות הלוואות מכספי הציבור לחברות שלא היו ראויות לקבל אותן. למרבה הצער, נראה שגם התשואות השליליות הדו-ספרתיות שראינו בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה ב-2008 לא גרמו לגופים המוסדיים להפיק לקחים.



אחד הכשלים בנוהל הענקת ההלוואות על ידי הגופים המוסדיים לחברות היה היעדר תנאים מוגדרים בשטרי הנאמנות של האג"ח - תנאים שיעניקו לגופים המוסדיים כוח ממשי ברגע שהחברה נקלעת לקשיים בהחזר החוב שלה. היעדר תנאים כאלו מעמיד את המוסדי בעל החוב בעמדת נחיתות מול החברה והבנקים המממנים אותה כאשר החברה נקלעת לקשיים.



בשבוע שעבר התקיימה הנפקת ענק של מכתשים אגן שגייסה 1.2 מיליארד שקל. בחינה של מסמכי ההנפקה מעלה כי תנאי האג"ח אינם מבטאים הפקת לקחים שהיתה אמורה להיעשות בשוק האשראי החוץ-בנקאי שלאחר המשבר.



בדיוק כמו בהנפקה שלפני ימי המשבר, ההצעה מפנה לתנאים שפורסמו בתשקיף המדף שפירסמה החברה ועיקרם: אם החברה לא משלמת תשלומים מסיבה התלויה בה, המחזיקים זכאים לריבית פיגורים של 2% מעל הריבית של האג"ח למשך 14 יום, ולאחר מכן יש זכות לדרישת פירעון מיידי.



פירעון מיידי עשוי לכלול גם צו הקפאת הליכים או צו פירוק כנגד החברה. הנאמן זכאי לשיפוי מהמחזיקים באג"ח אם הוא נוקט פעולות ומוציא הוצאות סבירות, והחברה תישא בחובות דיווח שונות כלפי הנאמן, ותנהל את עסקיה בצורה סבירה ונאותה.



הכל טוב ויפה - חסרים רק ביטחונות למחזיקי האג"ח. "מבין שרשרת החברות שגייסו אג"ח באחרונה, רק גזית גלוב העמידה ביטחונות לבעלי האג"ח", ציין השבוע מנכ"ל מידרוג, גיל גזית, בכנס שנערך באוניברסיטת ירושלים.



גם אם המוסדיים לא מצאו לנכון לדרוש ביטחונות ממכתשים אגן, שהיא חברה יציבה ולא חברת נדל"ן מוכרת חלומות המשקיעה במזרח אירופה, עדיין, ניתן היה לקבוע בשטר האג"ח, לדוגמה, אפשרות לדרישה של פירעון מיידי כאשר החברה אינה עומדת באמות מידה פיננסיות מסוימות. ניתן היה גם לקבוע הגבלות על שכר המנהלים או על הדיווידנדים שתחלק.



ניתן היה להפנות חלק מכספי ההנפקה לקרן, כדי לאפשר לנאמן לבצע הליכים להוצאת הכסף מקרן זו במקרה הצורך. ניתן היה לקבוע זכות לפירעון מיידי כאשר הדירוג של החברה יורד.



דבר מכל אלה לא נעשה, והמוסדיים עדיין רחוקים מהבנקים בכל הנוגע לבטיחות ההלוואות שהם מחלקים. כלל ביטוח, למשל, לא בדיוק חברה קיקיונית, קיבלה ברבעון הנוכחי הלוואות מהבנקים.



לפי דו"חות כלל, בהלוואות שקיבלה נקבעו אמות מידה פיננסיות. לדוגמה, הורדת דירוג מתחת לרמה מסוימת תעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי. ירידה בהיקף הבעלות של קבוצת אי.די.בי כתוצאה מדילול הוגבלה. כמו כן הוגדרה תוספת ריבית שתשולם אם הדירוג של כלל יירד, והוגבל סך האשראי הבנקאי שכלל יכולה לקבל, וכן את סך המימון שלה.



המוסדיים אינם צריכים ללכת רחוק כדי להבין מה עליהם לדרוש כשהם מעניקים הלוואות. הם יכולים פשוט להביט בעמיתיהם הבנקאים וללמוד מהם כיצד שומרים על הכסף שהם נותנים.