>> "מכרנו לגאידמק פלטפורמה נהדרת במצב מצוין. היא הייתה יכולה לקטוף את כל הרווחים שעמלנו עליהם", כך אמרו לפני כחצי שנה האחים דורון אביב ודפנה הרלב בראיון ל-MarkerWeek.
אך גאידמק לא הצליח ליישם את תוכניותיו היומרניות ולהפוך את אוסיף לפלטפורמה לעסקי נדל"ן בינלאומיים שלו. לאחר שלא עמד בהתחייבויותיו למזרחי טפחות באוקטובר 2008, איבד את השליטה בחברה לטובת ישרס השקעות של שלמה אייזנברג, שזכה בהתמחרות על 64% (כיום 66.27%) מאוסיף תמורת 135 מיליון שקל בלבד. אוסיף נסחרת כיום לפי שווי שוק של 114.7 מיליון שקל, אחרי שמנייתה איבדה 71% בשנה האחרונה.
ואולם סביר להניח שבבדיקות הנאותות שביצע אייזנברג הוא הביא בחשבון את המצב הקשה שבו נמצאת החברה, והדו"חות הכספיים ל-2008 שפורסמו בסוף שבוע החולף חושפים עד כמה עמוק הבור שהותיר אחריו גאידמק.
רואי החשבון של אוסיף מפנים תשומת לב לכך שביוני אמורה החברה לעמוד בתשלומי הקרן והריבית של אג"ח ד' ו-ה' בסך 102 מיליון שקל, בעוד אמצעיה הנזילים הפנויים כיום הם 2 מיליון שקל בלבד. באוסיף מציינים כי יפעלו למימוש נכסים כדי לעמוד בהתחייבויות במועד המקורי.
ההידרדרות בפעילות אוסיף אילצו אותה לבצע ברבעון הרביעי של 2008 הפחתות בסך 120 מיליון שקל, שכללו הפרשה לירידת ערך של 14 מיליון שקל בשל ירידת מחירים בפרויקט אביב בצמרת בתל אביב; הפחתה של 65 מיליון שקל של מלוא המוניטין שנרשמו בגין חברה הבת עוגן; וכן הפחתת 41 מיליון שקל בגין ירידת שווי הוגן של הנדל"ן להשקעה בעקבות עלייה בשיעורי היוון.
בקיזוז רווחים בגין חלק מהפרויקטים, סיימה אוסיף את הרבעון הרביעי עם הפסד גולמי של 74 מיליון שקל, לעומת 103.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההפסד הנקי (המיוחס לבעלי המניות) של אוסיף ברבעון הרביעי הסתכם בכ-28.5 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 1.6 מיליון שקל ב-2007. ההכנסות עלו ב-38% ל-247.1 מיליון שקל.
את 2008 סיימה אוסיף עם הפסד נקי של 226.3 מיליון שקל, לעומת הפסד של 43 מיליון שקל ב-2007. חלק ניכר מההפסד נבע ממחיקת מלוא המוניטין בגין א. ארנסון (90.5%) ויתרת שווי אי התחרות שנרשמו בגינה בסך 96 מיליון שקל. בעקבות ההפסד ההון העצמי של אוסיף הצטמק ב-45% ל-268.3 מיליון שקל נכון לסוף 2008 ומינף מאזן של 3.2 מיליארד שקל.
מגמת ההאטה בקצב מכירת דירות יוקרה התבטאה היב בפרויקט אביב בצמרת, שבו הצליחה אוסיף למכור 8 דירות בלבד ב-2008, כשמתחילת 2009 נמכרה דירה אחת בלבד. במלאי נותרו עדיין 44 מתוך 132 דירות שנבנו.
לפני שנה אוסיף קיבלה אשראי מבנק הפועלים לליווי הפרויקט בסך 330 מיליון שקל. בתמורה התחייבה אוסיף להשקיע 20% מעלויות הפרויקט באמצעות הונה העצמי. אוסיף אינה עומדת בתנאי התוכנית העסקית כפי שסוכם, והיא פועלת כעת לעדכונה. אוסיף גם עדיין לא הסדירה את הארכת פירעון ההלוואה (במארס 2010) לבנק לאומי בסך 300 מיליון שקל, שכנגדה שועבדו מניות עוגן.
הדו"חות של אוסיף חושפים את המשך ההרעה בתוצאות של א. ארנסון, שסיימה את 2008 עם ירידה של 37% בהכנסות ל-310.9 מיליון שקל. א. ארנסון רשמה ב-2008 הפסד גולמי של 101.6 מיליון שקל, לעומת הפסד גולמי של 4.7 מיליון שקל ב-2007.
עד כה הזרימה אוסיף 114.5 מיליון שקל למימון פעילותה של א. ארנסון. א. ארנסון גם ניצלה באחרונה את מלוא מסגרות האשראי שניתנו לה בידי הבנק הבינלאומי ובנק לאומי בסך 61.7 מיליון שקל.
בעבור המניות של א. ארנסון שילמה אוסיף לאבי ארנסון 145 מיליון שקל. לארנסון ניתנה אופציה לחייב את אוסיף לרכוש ממנו את יתרת מניותיו תמורת 12.9 מיליון שקל. אוסיף עדיין לא שילמה לו את הכסף והנושא מצוי בבדיקות משפטיות.
כדי לעמוד בעומס הפירעונות מתכוונת אוסיף למכור את אחזקותיה (22%) בחברת דרך הים התפלה. ואולם נכון לסוף 2008 העמידה אוסיף הלוואות בעלים בסך 57 מיליון שקל בעבור הפרויקט. עלות שכרו של המנכ"ל אלכס קצף ב-2008 היתה 1.2 מיליון שקל.
הצרות של אוסיף: גאידמק הלך, הבור העמוק נשאר
מאת מיכאל רוכוורגר
29.3.2009 / 7:01