הפועלים - הנפגע הגדול מהשקעות בחו"ל

בשנים האחרונות נקט בנק הפועלים באסטרטגיה של התרחבות בחו"ל. דני דנקנר, יו"ר הבנק, אמר לא פעם כי בכוונתו להגיע לכך שבתוך כמה שנים תהווה הפעילות בעולם כ-30% מפעילות הבנק. אלא שהמשבר הכלכלי החמור, שפגע בכלכלה העולמית בעוצמה רבה יותר מהפגיעה בכלכלה הישראלית עד כה, טרף עבור הבנק את הקלפים.

לפי הערכות, חילוקי הדעות שנגעו להתפטרותו של צבי זיו מתפקיד המנכ"ל והחלפתו על ידי ציון קינן נגעו גם לסוגייה זו, שכן דנקנר התעקש להמשיך בתוכנית ההתרחבות. בינתיים, ב-2008 נפער בור של הפסדים עבור פועלים בפעילותו בחו"ל. לפי הדו"חות, התרומה של החברות של הבנק בחו"ל לתוצאותיו היתה שלילית עם הפסד של 92 מיליון שקל, לעומת תרומה חיובית של 159 מיליון שקל ב-2007.

הפועלים חשוף למדינות מתפתחות בהיקף של 1.8 מיליארד שקל ולטורקיה בכ-4 מיליארד שקל נוספים. הבנק חשוף גם למדינות עם בעיות נזילות בהיקף של 1.26 מיליארד שקל. בקטגוריה זו נכללות מדינות שהודיעו על שמיטת חובות, מדורגות ב-CCC ומטה או קיבלו סיוע מקרן המטבע הבינלאומית. בקבוצה זו, הבנק השקיע ברוסיה, קזחסטאן, אוקראינה, איסלנד, ארגנטינה, רומניה, ונצואלה, אינדונזיה והונגריה. עיקר החשיפה היא לרוסיה עם כחצי מיליארד שקל ולקזחסטאן עם 379 מיליון שקל.

אחד הגורמים לתרומה השלילית לתוצאות היה בנק פוזיטיף הטורקי, שבו מחזיק פועלים 65%. פוזיטיף מחזיק בבעלות מלאה בבנק JCS בקזחסטאן. בנק זה אמנם הציג גידול ברווח במונחי לירה טורקית, מ-27 מיליון ל-31 מיליון לירות טורקיות (כ-20 מיליון דולר), אבל בשל היחלשות הלירה הטורקית התרומה שלו לרווח מפעולות רגילות של פועלים היתה שלילית בגובה של 142 מיליון שקל.

בנק פוזיטיף היה הראשון שרכש הפועלים במדינות מתעוררות. הבנק תכנן גם להיכנס לפעילות ברוסיה ובאוקראינה, אך הודות להתערבות המפקח על הבנקים נסוג מרכישות אלה.

שאר החברות המאוחדות של הבנק רשמו הרעה ניכרת בתוצאותיהן בשנה החולפת או התרחבות בהפסד. הפועלים שווייץ הרוויח 3 מיליון פרנק שווייצי לעומת 32 מיליון בשנה הקודמת, כשהוא נפגע ממחיקות בגין חשיפה לליהמן ברדרס, גידול בהפרשות לחובות מסופקים וירידה בעמלות. פועלים לוקסמבורג הפסיד 17 מיליון דולר מול הפסד של 3 מיליון דולר בשנה קודם לכן, בעיקר בשל תיק ניירות הערך של הבנק. קבוצת החברות PAM שהקים לשירותי בנקאות פרטית בחו"ל הרוויחה 3 מיליון ליש"ט מול 4 מיליון ליש"ט בשנה הקודמת, ותרמה לבנק תרומה שלילית של 25 מיליון שקל.

הפועלים נכווה בצורה הקשה ביותר עד כה מבין הבנקים הישראלים מהחשיפה לחו"ל, בשל השקעתו הכושלת בתיק האג"ח מגובה המשכנתאות שהניבה לו הפסד ענק. ערב פסח, הבנק צימצם את החשיפה שלו למוסדות פיננסיים זרים בכ-8 מיליארד שקל, מ-30.5 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי ל-22.7 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני. חלק הארי של החשיפה הזו, כ-20 מיליארד שקל, מגיע מחשיפה לבנקים בדירוגים גבוהים של A מינוס ומעלה, והיתר ממוסדות פיננסיים בדירוגים של BBB פלוס ומטה.

הפיקוח על הבנקים החל לדרוש מהבנקים לפרט בדו"חות הכספיים את החשיפה למוסדות פיננסיים זרים מהרבעון השלישי, עקב החרפת המשבר העולמי. מעבר לכך נדרשים הבנקים, זה הרבעון השני, לפרסם גם את החשיפה שלהם למדינות. על פי הבנק, המוסדות הפיננסיים הזרים שאליהם הוא חשוף נחלקים כך: 36% בארה"ב, 11% בגרמניה, 11% באנגליה, 10% בצרפת ו-7% בשווייץ.