להציל את בעלי ההון או את העובדים?

בעקבות התבטאויותיו האחרונות לא ברר את מי מייצג עופר עיני – את העובדים הנמצאים במצוקה או את בעלי ההון? יש עוד פתרונות למשבר חוץ מהקפיטליזם שהביא אותנו עד הלום

אפרים דוידי

"נפילה של טייקונים תהיה טרגדיה למדינת ישראל. היא יכולה להפיל בנק ולגרום לפיטוריהם של מאות אלפי עובדים". כך אמר יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, בראיון מיוחד למדור הכלכלי של העיתון "מעריב" שהתפרסם ביום שישי האחרון.

לאחר שהצליח לתפור את ההסכם הקואליציוני בין ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו למפלגת העבודה, רוצה עתה עיני בהפעלת "השולחן העגול" - הפורום הכלכלי-חברתי הבכיר ביותר שיכלול את הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים. "הנושא הראשון שנצטרך לקבל בו החלטות זריזות הוא פתרון משבר האג”ח הקונצרניות", הכריז עיני בראיון, "מצד אחד יש הטוענים, כי הטייקונים, שהנפיקו את איגרות החוב, צריכים להסתדר לבד. מצד שני, אם הם לא יסתדרו - הם לא ייפלו לבד. מקצב של עשרות אלפי מפוטרים, נעבור למאות אלפים".

"חייבים למצוא לכך פתרון מהיר. אין זמן. לא במקרה קבענו מסגרת של 30 יום לשולחן העגול. בחודש יוני יגיע מועד התשלום עבור חלק מהאג”ח, וממקורותיי הדלים אני יודע שיש כמה טייקונים שלא יוכלו לפרוע את חובותיהם" הדגיש עיני בראיון.

מעניין שיו"ר ההסתדרות אינו מציע לדון במצבם של עובדי "פרי גליל" שבחצור (שעניינם טרם סוכם), של "עוף העמק" (שם מצבם של העובדים קשה עוד יותר), של החברה לאוטומציה (שבה ההסתדרות עשתה יד אחת עם ההנהלה לפיטורי עובדים ולהפרטת החברה) או של העובדים בשירותי בריאות הנפש (במקרה הזה ההסתדרות נותנת יד להעברת העובדים לידי חברת כוח אדם ומצדדת בהפרטת השירותים)... והרשימה עוד ארוכה. ארוכה מאוד.

האם להזכיר ליו"ר ההסתדרות שהוא מקבל את משכורתו מעובדי "פרי גליל", "עוף העמק", החברה לאוטומציה ושירותי בריאות הנפש, ולאו דווקא מבעלי ההון – שהוא כל כך רוצה לרצות במסגרת תפקידו?

מעניין שכל הרעיונות המעלה לעיתים קרובות יו"ר ההסתדרות, כגון "להציל את הטייקונים", הקמת קרן להצלת בעלי המפעלים על חשבון ימי החופשה של העובדים, התמיכה הגורפת בהפרטה בחודשים האחרונים, כל הרעיונות כולם שייכים דווקא לעידן של הקפיטליזם הניאו-ליברלי. במילים אחרות: כל רעיונותיו של עיני, מקורם בהשקפת עולם שנקלעה למשבר עמוק יחד עם המשבר הקפיטליסטי שהחל בארה"ב בקיץ של 2007.

עוד בוואלה! NEWS

הכי פשוט, הכי שווה: תחפושת קומיקס מעולה ב-5 שלבים קלים

לכתבה המלאה

ללמוד לקח

אבל רעיונות חדשנים אינם חסרים. גם לא בישראל. ערב כינונה של הממשלה החדשה מפרסם בימים אלה מרכז אדוה לקט מאמרים קצרים, המתמקדים בלקחים הכלכליים והחברתיים שניתן להפיק מן המשבר הקפיטליסטי העולמי. ברחבי העולם, המשבר מלווה בדיון ציבורי, שמתמקד לא רק בשאלה כיצד ניתן לחלץ מן המשבר את בעלי ההון אלא גם בשאלה כיצד ראוי לשנות את המשטר הכלכלי-חברתי, על מנת למנוע משברים שכאלה בעתיד, או לצמצם את נזקיהם.

המאמרים מעלים הצעות רבות ומגוונות ובהן: רענון ושדרוג חלקים רבים של המנגנון המדינתי, שנשחקו מאוד מאז 1985, על רקע הטיעון כי "המגזר העסקי יודע לנהל טוב יותר מן המגזר הממשלתי"; מדיניות אקטיבית לשיפור מעמד העובדים באמצעות התאגדות; הנהגת מדיניות של שכר מחיה בכבוד; שינוי הנוסחה לעדכון סל שירותי הבריאות ואימוץ "עדכון אוטומטי" של 2% לשנה; וחיוב קרנות הפנסיה להבטיח לחוסכים ריבית מינימלית של 4% + מדד לשנה.

בין הכותבים בלקט: עו"ד נוגה דגן-בוזגלו, ד"ר יוסי דהאן; ד"ר עמי וטורי, הכלכלנית יעל חסון, פרופ' יוברט לו-יון, ד"ר דניאל ממן, ברברה סבירסקי, ד"ר שלמה סבירסקי, ולריה סייגלשיפר, וכותב שורות אלו. המסמך החדש של מרכז אדוה אינו ארוך במיוחד, אבל בהחלט שווה קריאה ואף תרגומו לשפת המעשה. במקביל לפרסום הלקט פתח מרכז אדוה בסדרת דיונים פומביים תחת הכותרת "את, אני והמשבר הפיננסי".

ד"ר אפרים דוידי הוא המנהל האקדמי של המכללה החברתית-כלכלית המכללה החברתית-כלכלית

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully