פיטורים של אחד מבני המשפחה המפרנסים עלול להוות טלטלה משמעותית הכרוכה בשינוי משמעותי באורחות החיים, בדפוסים הנהוגים ובאווירה המשפחתית הכללית. בני המשפחה עשויים לפתע להתמודד עם סגנון חיים שונה ואיכות חיים פחותה ממה שהורגלו אליה. ההסברים עשויים להגיע מכיוונים שונים אך ההשפעות הן בדרך כלל זהות.
.
צפו לשינוי
השינוי הראשון הוא כמובן אובדן הביטחון הכלכלי. הביטוי יכול להיות מידי, או להשפיע בטווח הרחוק יותר. הפירוש המעשי כולל בדרך כלל קפדנות יתר, בקרה ותכנון מדויק יותר על כל פעולה, בין אם ברמה של קניות ביתיות יומיומיות ובין אם בחשיבה לטווח יותר רחוק - מעבר לדירה חדשה, ריהוט חדש וכו'. הצד הרגשי המתלווה לאותו צמצום חדש ובקרה גבוהה על ההוצאות - הוא לחץ (לא לחרוג מהגבולות), חרדה (מה יהיה בעתיד), דיכאון (אי יכולת לספק את רצונות אנשי הבית) וגם רגשות אשמה (הפיטורים שלי גורמים סבל לכל בני ביתי). תחושות נלוות אילו, לצד הצטמצמויות אובייקטיביות וירידה ברמת החיים המוכרת הופכים את ההתמודדויות היומיומיות לקשות ומעיקות יותר.
השינוי השני הוא הירידה בתדמית-כמפרנס והורה מצליח מתאפשרת רמת חיים מרווחת, וכך מהווה ההורה דוגמא ומודל אישי לילדיו, הוא מקור לתחושת הישג וגאווה ובעיקר מוקד לכוח וביטחון. פיטורים, בעיקר כאלה שנוחתים בהפתעה על האדם - מנפצים באופן משמעותי את הדימוי של הורה-מפרנס. ככל שתקופת המובטלות מתארכת יותר, הפגיעה בדימוי זה הינה משמעותית יותר ולעומת זאת, ככל שהאדם מעריך את סיכויו לחזור למעגל העבודה כגבוהים יותר, דימויו יהיה חזק יותר. מצב זה - של שינוי "לרעה" בביטחון המשפחתי הכללי מהווה פתח להתפרצות של מתחים או חוסר שביעות שעד כה לא באו לידי ביטוי.
צד נפגע נוסף במערכת הם הילדים. הפגיעה בדימוי "ההורי" פירושה מחד - אדישות, ריחוק, התכנסות עצמית, ירידה בעניין ובמעורבות בחיים ובפעילות הילדים. ההורה הופך לאדיש, עייף, נמנע מפעילויות משותפות ולעתים "מתבייש" שאינו יכול לרכוש לילדיו דברים כמו בעבר. הבעיה מתחילה כאשר הוא עדיין מנסה לשמור על תדמיתו הסמכותית ופוגע במשפחתו בדרך של נוקשות ומעורבות יתר בחיי ילדיו הכוללת איסורים רבים, דרשנות עצומה בעיקר בתחום ההישגים הלימודיים, מאבקי כוח, הגבלת שעות בילוי ואגרסיביות.
מצאו את עצמכם בין הטיפוסים השונים
המשדר 'עסקים כרגיל ' - במערך המשפחתי הינם לרוב בטוחים מאוד ביכולתם להשתלב בטווח קצר יחסית בשוק העבודה. מבחינתם, ניתן להפריד בין המערך האישי והמשפחתי, להימנע מהכנסת מתחים הביתה. באופיים הם אנשים מאופקים, הפועלים מתוך שליטה ובקרה עצמית גבוהה, הסומכים על יכולתם ופועלים בכל האמצעים כדי לצמצם את תקופת המובטלות. הם מנצלים את תקופת המובטלות להשלים משימות, קורסים, השתלמויות, ודואגים למקסם עצמם במפגשים וראיונות לקראת התפקיד הבא.
המסתתר - אדם הקם בבוקר, מתלבש, לוקח את התיק ומתפתחות הרכב וחוזר בסוף היום בשעה הרגילה. אלא שאת יומו הוא מעביר בסככה בשפת הים, בבית קפה נידח - רק שלא ייאלץ לספר בבית מה קרה. כמובן שלאורך זמן ההסתרה אינה עובדת והדבר מתגלה בטווח של בין חודש לחודשיים. ההסתרה נועדה למנוע צער מהמערכת המשפחתית, או עימות והיא גובה מחיר רגשי רב מהמפוטר. הוא מקשה מאוד על חיפוש עבודה עתידי - הן מבחינה טכנית והן מבחינה רגשית - תפקודית.
הלחוץ והשוטר - משטר פיטורים זה פירושו מדיניות חירום משפחתית. כל הוצאה, ולו השולית ביותר עוברת פיקוח הורי. אור דולק מיותר מהווה קריאת תגר. הסף - המשפחתי נמוך מאוד והמתח הכללי רב. כל אלמנט שגרתי - מהווה מוקד מתח. "אסור להרגיז" - כי קיימת עצבנות כללית, "אסור להתחצף" - כי האם/אב רגישים יותר בתקופה זאת. המשטר היומיומי הופך לנוקשה ומבוקר מאוד.
המשתף - זוהי הגישה המקלה ביותר על פיטורים במערך המשפחתי. פירושה - לחשוף את הפרטים, לא להסתיר, להכחיש או להתעלם. לשתף את בן/בת הזוג והילדים - כמובן ברמות התואמות את גילם. לבקש התחשבות, מעורבות וסיוע אבל לא על חשבון תפקוד מוכר קודם של המערך המשפחתי. תנו לבני המשפחה את לקחת חלק בהפצת קורות החיים, בטלפונים למי שיכול לסייע ובכך גם שתפו אותם ברצון שלכם לתכנן את דרכם המקצועית ההמשכית, אך זכרו שלא כל משפחה בנויה לשיתוף מוחלט. בכל מקרה, התמודדות משפחתית יעילה פירושה להתייחס לפיטורים כשלב נוסף בהתנהלות התעסוקתית של המפוטר להבין את זמניות המצב, את היכולת להפיק ממנו רווחים משניים, לחשוב ואולי לחדד את הכיוונים התעסוקתיים. לעתים פיטורים מביאים "לקפיצת מדרגה", לעתים לשינוי כיוון; יש מקרים שמערך ההשקעות במשפחה משתנה ומהווה שינוי לטובה. ההתגייסות וההדדיות בשלב הפיטורים נותנים יותר כוח ויכולת התמודדות של האדם בתהליך הארוך והלא - קל של חיפוש תפקיד ומסגרת תעסוקתית חדשה.
ייעוץ לכתבה התקבל יל ידי חנה סלע - מנהלת הדרכה מכון הדס: הכנה למבחני מיון לעבודה וייעוץ קריירה.