איך זה שעמוס שפירא מרוויח יותר ממנכ"ל מיקרוסופט

בוול סטריט, בניגוד למצב הנהוג בישראל, לא מחויבות החברות לפרסם את עלות שכרם של מנהליהם. למרות החובה הזו בוחרות מרבית החברות האמריקאיות הגדולות לשמור על שקיפות ומפרסמות בכל זאת את עלות השכר של העובדים בראשן.

לא כך בישראל. כאשר לישראלי קיימת אפשרות לשמור לעצמו את תלוש המשכורת שלו, הוא יאמץ אותה באופן גורף. את מספר החברות הישראליות הנסחרות בארה"ב שפירטו את משכורות המנהלים הבכירים שלהן בדו"ח השנתי המורחב ניתן לספור על כף יד אחת.

בין הבודדות שכן עשו זאת נמנות ספקית הסלולר סלקום, שדיווחה כי שילמה 1.4 מיליון דולר לנשיא ומנכ"ל החברה, עמוס שפירא, במהלך 2008, ואמפל אמריקן, שדיווחה כי עלות שכרו של יוסי מימן, בעל השליטה ומנכ"ל החברה, הסתכמה באותה תקופה ב-2 מיליון דולר (ללא אופציות).

בדבר תגמול הבכירים ניתן לקבל כאשר אלה באים בבקשה לעדכן את תנאי השכר. מזימון לאסיפה הכללית שהגישה יצרנית ציוד התקשורת מלאנוקס עולה כי עלות שכרו של המנכ"ל אייל ולדמן ב-2008 היתה 875 אלף דולר, מתוכם שכר בסיס של 307 אלף דולר, בונוס שנתי של 162 אלף דולר, אופציות בשווי של כ-300 אלף דולר והחזר הוצאות בהיקף של כ-100 אלף דולר.

מרדוק בראש הטבלה

מנהלים של חברות ישראליות הנסחרות בוול סטריט איתם שוחחנו סירבו להיחשף, אך הסכימו לחשוף בפנינו את מבנה התגמול הנהוג בתעשייה. רוב החברות הישראליות נחשבות כקטנות יחסית במונחים גלובליים: חברת היי-טק ישראלית שנסחרת לפי שווי של 150-200 מיליון דולר נראית גדולה במונחים של המשק המקומי, אך במונחים אמריקאיים או אירופיים היא לא תדורג אפילו כחברה בינונית.

על אף שהחברות הישראליות בוול סטריט אינן מפרסמות את נתוני השכר באופן רשמי, מרביתן מבצעות סקרי שוק בבואן לקבוע או לעדכן את שכר הבכירים. שכר מנכ"ל שנתי של 300-400 אלף דולר אינו דבר חריג בחברות ההיי-טק. לסכום זה מתוסף לרוב גם בונוס בגובה של ארבע עד שבע משכורות. לשם השוואה, בחברות אמריקאיות מקבילות התגמול גבוה יותר והבונוס עשוי להגיע גם ל-12 משכורות שנתיות. יש לזכור כי בעקבות המשבר הנוכחי לא עמדו חברות רבות בציפיות המוקדמות שלהן וגם הבונוסים שיוחסו לביצועים נחתכו מאותה סיבה.

אותם בכירים גם ציינו כי שכרם של מנהלים ישראלים נמוך באופן עקבי מזה של מקביליהם האמריקאים. לטענתם הדבר מהווה חסם לישראלים שרוצים לחזור לישראל ולמלא תפקיד דומה לזה שמילאו בארה"ב, ונאלצים לבצע קיצוץ משמעותי בשכרם ובהטבות להם הם זוכים.

לצורך ההשוואה התייחסנו לשכר המנהלים ללא האופציות, או המניות שקיבלו כחלק ממרכיב השכר. חישבנו את השכר על פי המרכיבים הקלאסיים - משכורת הבסיס בתוספת הבונוסים - כלומר, כמה כסף נתקבל בפועל. הסיבה לכך היא ירידות השערים החדות שחווה השוק במהלך 2008, שהפכו את מרכיב האופציות ללא רלוונטי ברוב המקרים.

טבלת שיאני השכר בשוק האמריקאי מראה כי משכורות בהיקפים של עשרות ומאות מיליוני דולר אופייניות ככל הנראה למגזר הפיננסי בלבד. מכיוון שחברות הפיננסים עדיין לא דיווחו על הנתונים לשנה כולה ונתוני השכר ל-2008 עדיין לא דלפו, שיאן השכר עד כה מבין חברות ה-500 S&P הוא רופרט מרדוק, בעל השליטה באימפריית העיתונות והמדיה ניוז קורפ. מרדוק אמנם לא קיבל בונוס על ביצועיו במהלך השנה, אך משכורתו הסתכמה ב-8.1 מיליון דולר.

לא הרחק מאחוריו מדורגים מנהליהן של ענקית המחשוב היולט פאקרד, יצרנית המשקאות קוקה קולה וענקית התעופה לוקהיד מרטין, שהרוויחו סכומים של 6-7 מיליון דולר כל אחד, אם כי שכרם הורכב בעיקר מהבונוס השנתי. למעשה, הנתונים עד כה מצביעים כי רק שמונה ממנהלי 500 החברות הגדולות בארה"ב קיבלו משכורות שעולות על 2 מיליון דולר בשנה.

בין אמפל לדיסני

אם בחברות ההיי-טק שכר המנהלים הישראלים נמוך מהנהוג בארה"ב, הרי שבחברות התעשייתיות עומדים המנהלים בשורה אחת עם חבריהם האמריקאים, ולעתים אף גבוה יותר. כך, שכרו של אור יהודאי, מנכ"ל פרוטרום, היה ב-2008 כ-1.8 מיליון דולר - כפול משכרם של מנכ"ל דל ומנכ"ל מאסטרכארד.

שכרו של יהודאי, שהחברה בראשה הוא עומד נסחרת בשווי של פחות מ-400 מיליון דולר, גבוה ב-30% משכרו של מנכ"ל וול מארט, שנסחרת בשווי של כ-200 מיליארד דולר, מעסיקה כ-2.1 מיליון עובדים ומשרתת יותר מ-100 מיליון לקוחות בשנה. זאת לעומת קצת יותר מ-1,500 העובדים ו-10,000 הלקוחות של פרוטרום.

יהודאי אינו לבד. גם בחברות גדולות יותר הפערים נשמרים. עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום, סיים את 2008 עם עלות שכר של 1.4 מיליון דולר - בדומה לעלות שכרו של מנכ"ל AT&T. השווי בשכר לא מסגיר את העובדה שסלקום נסחרת לפי שווי של כ-2.1 מיליארד דולר - כ-1.5% בלבד משוויה של ענקית התקשורת האמריקאית שנע סביב 150 מיליארד דולר.

גם כאשר משווים את AT&T לבזק הישראלית, המספקת כמוה גם שירותי טלפוניה קווית, נראה כי העיוות אף גדל: שכרו של שלמה רודב, יו"ר בזק - שנסחרת לפי שווי של 4.1 מיליארד דולר - היה גבוה יותר והסתכם ב-1.5 מיליון דולר, כ-7% יותר משכרו של מנכ"ל ענקית התקשורת האמריקאית.

בזק לא חסכה גם במשכורתו של אלן גלמן, מנהל הכספים הראשי בחברה, שסיים את 2008 עם עלות שכר של 900 אלף דולר. מדובר אמנם במשכורת הנמוכה ב-40% מזו של הבוס, אך גלמן עדיין מצוי בחברה טובה עם מייקל דל, מייסד ענקית המחשבים דל, מייקל ספלינטר, מנכ"ל אפלייד מטריאלס, וג'ון סטאמפ, מנכ"ל וולס פארגו. על אף שהוא נמצא בסוף טבלת שיאני השכר הישראלים, קיבל מנהל הכספים בבזק יותר ממה שהביא הביתה ג'ון צ'יימברס - מנכ"ל ענקית ציוד התקשורת סיסקו.

בעל המניות הגדול בסלקום (47%) היא חברת דיסקונט השקעות (דסק"ש) מקבוצת אי.די.בי, בשליטתו של איש העסקים נוחי דנקנר. הדיווידנדים שהגיעו מסלקום ומחברות נוספות בקבוצה איפשרו לעמי אראל, נשיא דסק"ש ומנהל העסקים הראשי שלה, ליהנות מחבילת שכר נדיבה שהסתכמה ב-1.5 מיליון דולר ב-2008.

דסק"ש אינה חברה קטנה וזניחה. היא נסחרת בשווי של 900 מיליון דולר ומלבד סלקום היא מחזיקה גם בשופרסל ומכתשים אגן (באמצעות כור). מדובר בנתונים מרשימים, אך האם די בהם כדי להצדיק את משכורתו של אראל? אחרי הכל, עלות שכרו עולה על זו של פרדריק סמית', מנכ"ל חברת השילוח הבינלאומית פדקס שנסחרת בשווי של 130 מיליארד דולר - פי 140 משווייה של דסק"ש.

דנקנר הוא ככל הנראה אחד מבעלי השליטה המתגמלים במשק הישראלי; גם מנהלים נוספים שעובדים תחתיו נהנו מחבילות שכר מפליגות ביחס לגודל החברה אותה הם מנהלים. אברהם ביגר, למשל, המשמש יו"ר ומנכ"ל מכתשים אגן, נהנה מחבילת שכר זהה לזו שקיבלו קנת' שנולט, מנכ"ל אמריקן אקספרס, והאוורד שולץ, מנכ"ל ונשיא סטארבקס. השכר הוא הדמיון היחידי בין החברות, שכן בעוד שהשוק מעניק למכתשים שווי של 1.8 מיליארד דולר, נסחרות אמריקן אקספרס וסטארבקס לפי שווי של 14.3 ו-8.2 מיליארד דולר בהתאמה.

למרות שקיבל פחות מחלק מהמנהלים בקבוצתו של דנקנר, יכול רפי ביסקר, יו"ר משותף בשופרסל ובנכסים ובנין, להתנחם בעובדה ששכרו - 1.1 מיליון דולר ב-2008 - נמצא בשורה אחת עם שכרם של ויליאם ג'ונסון, מנכ"ל ענקית המזון היינץ, ודיוויד מקיי, מנכ"ל ענקית דגני הבוקר קלוג, שאת מוצריהן הוא מוכר. מדובר בשתי חברות ששווי השוק שלהם גדול פי יותר מ-100 מזה של שופרסל ונכסים ובנין ביחד.

אך שיאן השכר הוא ללא ספק יו"ר, מנכ"ל ובעל השליטה בחברת הגז והתשתיות אמפל - יוסי מימן. החברה הנסחרת בשווי 90 מיליון דולר בלבד העניקה לעומד בראשה שכר של 2 מיליון דולר - קרוב לשכרו של רוברט אייגר, מנכ"ל דיסני, שנסחרת בשווי צנוע של 32 מיליארד דולר. מנייתה של דיסני אמנם צנחה ב-44% במהלך 12 החודשים האחרונים אך גם ירידה זו אינה מתקרבת לאובדן השווי שהציגה אמפל לבעלי המניות שלה לאחר שאיבדה לא פחות מ-75% באותה התקופה.

לטבלת שכר המנהלים לשנת 2008